מלאכת שלמה על משנה נדרים יא:ד

1שאני עושה על פיך פ' האשה רבה (יבמות דף צ"ג ע"א) ע"ב. ובכתובות פ' אע"פ דף נ"ט ובר"פ מציאת האשה ובר"פ המדיר ובפ' האומר דקדושין דף ס"ג וכתבו שם תוס' ז"ל שאני עושה גרסי' ול"ג איני עושה דכיון דמשעבדא לבעלה לא מציא למיסר בקונם ע"כ. אבל שם בפ' אע"פ כתבו אפילו גרסי' שאיני לא הוי דבר שאין בו ממש דהא תניא בפ' בתרא דנדרים קונם שלא אתן תבן לפני בקרך אינו יכול להפר ע"כ. ואני רואה ברוב הפוסקים בכולהו מתנייתא דבמכלתין דקתני שאיני או שאני כתוב בהן שאני משמע דלא דייקינן בהכי או שמא יש טעות דפוס בהן או טעות סופר. ושם בר"פ מציאת האשה א"ר יוחנן בהעדפה שלא ע"י הדחק כ"ע לא פליגי דבעל הויא אפילו ר' עקיבא משום מעה כסף כי פליגי בהעדפה ע"י הדחק כגון דמגבהת מציאה עם מעשי ידיה וגם עושה מלאכה בשעה שבני אדם ישנים ושם בעי רבינא אם עושה שלש או ד' מלאכות בבת אחת אי הוי ע"י הדחק או לא כגון שומרת קשואים וטוה פשתן ומלמדת שיר לנשים בשכר ומחממת ביצי תולעים למשי בחיקה וקאי בתיקו ושם ר"פ מציאת האשה פי' הר"ן ז"ל דלדעת הרמב"ם ז"ל ת"ק דאמר אינו צריך להפר היינו משום דס"ל דקונמות אין מפקיעין מידי שעבוד ולא צריך כלל לטעמא דאלמוה ע"כ. ורש"י ז"ל שם פ' אע"פ כתב דהקדש דמים אינו מוציא מידי שעבוד מלוה אבל הקדש הגוף מוציא מידי שעבוד ע"כ:

2רבי בן נורי אומר ריש פירקין בבבלי וגם בירושלמי:

3שמא יגרשנה ותהיה אסורה לחזור לו. דס"ל דעיקר מעשי ידיה צריך הפרה וכו' ובאומרת יקדשו ידי לעושיהם פי' להקב"ה שעשאם לכי מיגרשא דידים איתנהו בעולם וחל עליהם הקדש וקונמות כקדושת הגוף דמיין דלא סגי להו בפדיון דקדשי מזבח אין להם פדיון. ופי' רש"י ז"ל שם בפ' אע"פ ותהיה אסורה לחזור שא"א לו להזהר שלא תטחן ושלא תאפה ושאר מלאכות שהאשה חייבת לעשות לבעלה ע"כ. וכן פי' כר"ן ז"ל כאן בין במשנה בין בגמרא וה"ה דהוי מצי למיתני במילתיה דריב"ן יפר שמא תאמר איני נזונת ואיני עושה דהלכתא כרב דס"ל הכי התם בפ' אע"פ אלא משום דהויא מילתא דלא שכיחא לא נקט לה. וביד שם פי"ב סימן י' י"א. ובטור א"ה סימן פ'. וכתוב בבית יוסף טור יו"ד סוף סימן רל"ד ומשמע לי כיון דעל מתני' דקתני קונם שאני עושה על פיך הוא דאמרי' באומרת יקדשו ידי לעושיהן דלא למימרא [כו' עי' בתוי"ט]. לשון הר"ס ז"ל ריב"נ ס"ל כת"ק דהעדפה דבעל הויא ואין צריך להפר בשבילה אלא שמא יגרשנה וכו' ות"ק פליג עליה דר' יוחנן ב"נ אי משום דלא ס"ל דמהניא הפרה לכי מגרש לה אי משום דגברא גופיה כיון דהשתא לא חייל לקמיה נמי לא חייל הר"ן ז"ל: