מלאכת שלמה על משנה נדרים ד:ז

1המודר הנאה מחברו ואין וכו'. ר"פ המדיר ותוס' פ' שני דייני דף ק"ח והרא"ש שם דף קמ"ט ותוס' פ' הגוזל קמא (בבא קמא דף ק"ט) ופירשו שם שהטעם שהחנוני נותן לזה פירות במתנה וחוזר ומקבל מזה מעות דרך מתנה ע"כ:

2הולך אצל חנוני הרגיל אצלו. רבותא קמ"ל דאע"ג דרגיל אצלו ומקיפי לא אמרינן שליחותיה קעביד וכ"ש שאם לא אמר לאדם מיוחד אלא דאמר כל הזן אינו מפסיד שרי. ובא חנוני ונוטל מעותיו מן המדיר לאו מדינא קאמר אלא אם ירצה דכי מחייב לשלומי אלמא שליחותיה קעביד ומהני ליה ואסור:

3היה ביתו לבנות וכו' לא זו אף זו קתני ברישא אשמעינן דלצורך מזונות שרי וסיפא קמ"ל דאפילו לצורך בנין ביתו התירו הר"ן ז"ל וה"ג לה שם ר"פ המדיר הרגיל אצלו וכן מפ' ג"כ שם וכן ג"כ בסיפא כתוב שם הולך אצל פועלין הרגילין אצלו וכו':

4ביתו לבנות נדרו לנדור. לא זו אף זו קתני הרא"ש ז"ל ומצינן לפרושי דהיינו מה שפירש הר"ן ז"ל. וביד פ"ז דהלכות נדרים סי' י"ב י"ג י"ד כולה מתני' עד סוף פירקין וכתב שם מהרי"ק ז"ל ובנוסחא דידן כתוב הולך אצל פועלים ורבינו שכתב והלך אצל פועלים נראה שכך היתה גרסתו במשנה ואע"ג דלגבי אין לו מה יאכל קתני הולך אצל חנוני התם שאני דצורך חיי נפש הוא אבל גבי לבנות וכו' דיעבד אין לכתחלה לא עכ"ל ז"ל: