מלאכת שלמה על משנה נדרים ט:ו

1פותחין בימים טובים וכו' פ"ד נדרים דף כ"ה ודף כ"ו. ובטור א"ח סימן תק"ע וביורה דעה סימן רט"ו. וכתוב בבית יוסף שם סימן רכ"ח לדעת הרמב"ם ז"ל שנראה בהדיא מדבריו דבפ' ששי דהלכות שבועות שהנשבע או הנודר בעצמו יפתח פתח לעצמו אבל החכם אינו פותח לו פתח בתחלה דקיימא לן כמ"ד אין פותחין בחרטה ומשום דאשכחן מתני' טובא דתנו דפותחין בחרטה דתנן פותחין לאדם בכבוד עצמו ובניו וכו' פותחין בימים טובים ובשבתות פותחין לו מן הכתוב שבתורה לפיכך נראה דהנך שאני שיש בהן דבר מצוה ומש"ה אע"פ שהוא רוצה לקיים שבועתו ב"ד פותחין לו כדי שיתחרט ויתירו לו ע"כ. ופי' פותחין בימים טובים ובשבתות שאומרים לו אילו היית יודע שאסור להצטער בשבת היית נודר אם אמר לאו מתירין אותו. ופי' הר"ן ז"ל ולא חיישינן שמא ישקר דכיון דמצוה אחת היא לא חמירא לאינשי כולי האי ולא משקר כדחיישינן על כבוד המקום דריש פירקין דמשקר ע"כ. ורמוז הוא בפי' ר"ע ז"ל. וביד בהלכות שבועות פ' ששי סימן י"א ובפ"ג דהלכות נדרים סימן ט':

2עד שבא ר"ע וכו' ירושלמי פ"ד נדרים. ועיין במה שכתבתי לעיל פ"ג סוף סימן ב'. וביד כולה מתני' עד סוף סימן ז' פ"ד דהלכות נדרים סימן י"א:

3שהנדר שהותר מקצתו וכו' וה"ה שהשבועה שהותרה מקצתה הותרה כולה. הותר מקצתו הותר כולו ילפי' לה בירוש' מדכתיב ככל היוצא מפיו יעשה דמשמע דוקא בשכולו קיים הר"ן ז"ל. וראיתי שהגיה ה"ר יהוסף ז"ל שהנדר שהותר מכללו הותר כולו: