מלאכת שלמה על משנה נדרים ט:ז

1קונם שאיני נהנה לכלכם הותר אחד מהם ע"י חרטה בהחרת חכם או מעצמו כגון שהיה אביו אחד מהם הרא"ש ז"ל. ורבא פ"ד נדרים מוקי לה במעמיד לשונו הראשון בשעה שהוא בא להתיר את נדרו ואליבא דרבה מיפרשי לה התם בִּמְשַֹנֶה לשונו שווי דרישא דמתני' כגון דאמר בתחלה לכלכם ועכשיו הוא משנה לומר שאילו היה יודע שאביו ביניהם היה אומר לזה ולזה ובמציעתא מיירי דאמר בתחלה לזה ולזה ועכשיו משנה לומר שאילו היה יודע שאבא ביניכם היה אומר כלכם חוץ מן אבא וסיפא דקתני הותר האחרון האחרון מותר וכולן אסורין דאמר לכלכם בין בתחלה בין בסוף א"נ דאמר לזה ולזה בתחלה ובסוף דכיון שהוא מעמיד דבריו הכל אחד וראשון ואחרון לאו דוקא אלא ר"ל אחד מהם ודחי לה רבא:

2הותר הראשון הותרו כולן בנזיר פ' מי שאמר ואני וכו' דף כ"א. סימן הז' הכתוב במתני' צריך למוחקו משם ואם יש לחלוק מתני' הוא מכיצד אמר קונם:

3הותר האמצעי הימנו ולמטה מותר הימנו ולמעלה אסור. י"ס דלא גרסי ליה ונראה שהיא ברייתא דגם לעיל פ"ד נדרים דף כ"ה קאמר דייקא נמי דקתני הותר האמצעי וכו' וכתבו רש"י והרא"ש בההיא ברייתא גם בפ' מי שאמר וכו' ואני דף כ"א במסקנא קאמר תא שמע דתניא בהדיא הותר הראשון וכו' הותר האמצעי וכו' גם בירוש' ליתא להאי בבא גם בתלמוד המוגה ע"י הרב בצלאל אשכנזי ז"ל שחסר שם כל השלש בבות דהותר הראשון ודהותר האחרון ודהותר האמצעי השתי בבות הגיהם ובבא דהותר האמצעי לא הגיהה. וגם ה"ר יהוסף ז"ל מחקה. ומ"מ הילך פי' הברייתא הימנו ולמטה שאחריו מותר ומכל שכן הוא שמותר הימנו ולמעלה שלפניו אסורין:

4שאני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן צריך פתח לכל אחד ואחד. כך צ"ל והפירוש דכל חד וחד הוי נדר באפי נפשיה כיון דאדכר קרבן אכל חד וחד הא לאו הכי לא שנא אמר לזה ולזה בווין או לזה לזה בלא ווין כללא הוי ור"ש הוא ומתוך פי' הרמב"ם ז"ל משמע דפסק ההלכה הוא שכשאומר לזה ולזה בווין אז אם הותר הראשון הותרו כולן ואם הותר האחרון האחרון לבד מותר אב כשאומר לזה לזה לזה בלא ווין אז צריך פתח לכל אחד ואחד כיון שלא הזכיר ויו הנוספת וכך הוא ג"כ שם ביד בפ"ד דהלכות נדרים סימן י"א והובאו דבריו בשלחן ערוך סי' רכ"ט אלא שצריך להגיה הספרים המוטעים בין ביד בין בשלחן ערוך. ואיתה להאי בבא בירושלמי דפ' המגרש ודפ' שבועת הפקדון: