מלאכת שלמה על משנה נדה ט:ט

1היתה למודה להיות רואה בתחלת הוסתות. בוסתות שבגופה קאמ'. ומ"מ לימודת ביו"ד אחר הלמ"ד ובתי"ו בסוף התיבה בכולה מתני'. גם מ"מ וסת לשון יחיד בכולה מתני' עד ממילתא דר' יוסי. גם מ"מ אינו אסור אלא עד שתנץ החמה:

2בפי' ר"ע ז"ל צריך למחוק סימן היו"ד ואין לכותבו רק קודם הדבור המתחיל ואינה מוטהרת:

3עוד בפירושו ז"ל מקמי דלימטי תחלת יממא אבל אי מטא תחלת יממא קאמר ר' יהודה בברייתא כל הלילה שלה פי' שלאחר יום עונת וסתה אבל כל אותו היום אסור דהוא עונתה. וכתוב שם בב"י בשם רשב"א ז"ל דמדאפליגו ר' יוסי ור' יהודה בימים ושעות וסתות ושבקי וסתות דגופה דסלקי מינייהו אלמא וסתות פשוטים דגופה דכ"ע שעות הוסת בלחוד הוי הוסת אבל אחר השעות אין וסת ואינה חוששת לו ע"כ. ועיין ג"כ שם בב"י סימן קפ"ד:

4אלא עם הנץ החמה ס"א אלא עד שתנץ החמה: