מלאכת שלמה על משנה פסחים ד:ז

1מושיבין וכו'. ביד ספ"ח דהל' י"ט ובטור א"ח סי' תס"ח וסי' תקל"ו ופי' רש"י ז"ל כשנותנין ביצים תחת תרנגולת להתחמם לגדל אפרוחים קרי מושיבין שובכין ל"א הכי כתיב בסדר משנה מושיבין שובכין ותרנגולת כלומר שובכין ליונים ותרנגולת היו מושיבין לגדל אפרוחין והכי מסתברא דשובך לא שייך אלא ביונים עכ"ל ז"ל וכן נראה דגריס ר"ע ז"ל: וכתב המאירי ז"ל מושיבין שובכין דוקא עד חצות אף במקום שלא לעשות אבל הטור שם בסימן תס"ח פסק כל היום. ותוס' י"ט נראה דלא דק שהטור כתב כל היום גבי מושיבין שובכין:

2תרנגולת שברחה. גמ' אמר רב הונא לא שנו דאף במועד מחזירין אלא תוך שלש פי' שעדיין לא עברו ג' ימים שברחה מעליהם ולאחר ג' לישיבתה פי' שכבר ישבה עליהם ג' ימים קודם שעמדה מעליהם וכבר נשתנו הביצים ואם לא תחזור הרי הן אובדין דאין ראויין שוב לאכילה אבל לאחר ג' לבריחתה דפרח לה צמרא מינה או תוך ג' לישיבתה דאכתי לא פסידי ביעי לגמרי לא מהדרינן ר' אמי אמר אפי' תוך ג' לישיבתה מהדרינן ורב הונא סבר להפסד מועט שמוכרן בזול למי שדעתו יפה לא חששו ולהפסד מרובה חששו ור' אמי סבר להפסד מועט נמי חששו:

3גורפין זבל מתחת רגלי בהמה בי"ד. כתב המאירי ז"ל מפרשים לה אף מחצות ולמעלה. ואיני מבין למה ושמא מפני שנראה כמנקה ביתו לצורך י"ט וגריפה זו פירושה אף משם לאשפה והיינו דקאמר בתר הכי ובמועד מסלקין לצדדין כלומר דבמועד לא שרי להוציאו לאשפה אלא לסלקו לצדדין. ובטור א"ח סי' תס"ח ותקל"ה פסק בשניהם בשוה דיסלקנו לצדדין ואם נתרבה בחצר יוציאנו לאשפה. וכתב שם בית יוסף ז"ל ולא ידעתי למה השמיט הרמב"ם ז"ל דין זה ואני הדיוט תמה ג"כ מנא ליה לרב בעל הטורים ז"ל להשוות י"ד לחולו של מועד לענין דאם נתרבה דוקא הוא דיוציאנו לאשפה הא רבא הוא דאוקי רישא דברייתא וסופה בחולו של מועד משמע הא בי"ד דע"פ אפי' אחר חצות ואפי' שלא נתרבה מוציאין אותו לאשפה וכן משמע שפוסק הרמב"ם ז"ל שם ספ"ח דהלכות י"ט שזה לשונו מוליכין ומביאין כלים מבית האומן בי"ד אחר חצות אע"פ שאינם לצורך המועד וגורפין זבל מתחת רגלי בהמה ומוציאין אותן לאשפה ומושיבין שובכין לתרנגולים ע"כ וכן היא הנוסחא העיקרית כמו שכתב הרב המגיד ז"ל וגם בית יוסף עצמו ומשמע דמאי דקאמר ומוציאין אותו לאשפה קאי ארישא דמילתיה דקאמר אחר חצות וא"כ ש"מ דבי"ד בין לאביי דמוקי רישא דברייתא בחש"מ וסיפא בי"ד בין לרבא דאוקי תרוייהו בחש"מ יום י"ד דערב פסח מותר כל היום כולו להוציא הזבל לאשפה אע"פ שלא נתרבה אלא דלרב בעל הטורים ז"ל י"ל דהוא ס"ל דה"ק רבא הא והא בחש"מ פי' אפי' בחש"מ אם נתרבה מותר וה"ה בי"ד דע"פ דדוקא אם נתרבה הוא דמותר אפי' אחר חצות וכן משמע דמוכרחין אנו ג"כ לפ' לדעתן דהרי"ף והרא"ש ז"ל שהביאו הדברים סתומין על הברייתא כאוקימתיה דרבא ומ"מ ק"ק לדעת הרמב"ם ז"ל שלא פירש כלל דין זה דאם תרבה זבל בחצר בחש"מ ונראה דזו היא ג"כ עיקר תמיהת מהרי"ק ז"ל:

4מוליכין ומביאין כלים וכו'. אף זו מפרשים אף לאחר חצות וקאמר דבי"ד מוליכין לכתחלה לבית האומן כדי לתקנן אף שלא לצורך המועד אלא שיתקנם לו לאחר המועד וכן אם היו בבית האומן מתוקנים מביאן לאחר חצות אע"פ שאין צריכין לו במועד ע"כ. ובגמ' אמר רב פפא בדיק לן רבא תנן מוליכין ומביאין כלים מבית האומן וכו' ורמינהי דתנן בפ' שני דמועד קטן אין מביאין כלים מבית האומן ואם חושש להן מפנן לחצר אחרת ומשנינן לא קשיא כאן בי"ד כאן בחולו של מועד. ומייתי לה נמי התם. וכתב הרב רבינו אליה מזרחי ז"ל בחדושיו שבסוף ספר סמ"ג בדף רנ"ב וז"ל מוליכין ומביאין זו ואין צריך לומר זו קתני אבל ליכא למימר דאע"פ שאינו לצורך המועד דקתני בסיפא אמביאין קאי אבל במוליכין לצורך אין שלא לצורך לא דא"כ הא דפריך בגמ' תרצת מביאין מוליכין מא"ל הו"ל לשנויי כאן בלצורך כאן בשלא לצורך ע"כ: