מלאכת שלמה על משנה שבת יט:ג

1מרחיצין את הקטן. ק"ק לע"ד אמאי לא תני רוחצים זולפים. ובירוש' תנאי דבית רבי מרחיצין את המילה וכו' כדלעיל פ' ר"ע. ובגמ' אמרי' הלכה כראב"ע בין בחמין שהוחמו מע"ש בין בחמין שהוחמו בשבת בין הרחצת מילה בין הרחצת כל גופו מפני שסכנה היא לו ופי' הר"ן ז"ל ומיהו הך רחיצה דשרי לפני מילה דוקא בחמין שהוחמו מע"ש אבל בחמין שהוחמו בשבת לא דרחיצה דמקמי מילה מכשירין נינהו ולא דחו שבת אלא אליבא דר"א עד כאן לשונו ז"ל:

2בפי' ר"ע ז"ל האי מרחיצין לאו כדרכו הוא דתנא סיפא וכו'. אמר המלקט רבא לא ניחא ליה בהאי אוקימתא משום דמרחיצין קתני ומתרץ איהו למתניתין בגמרא הכי מרחיצין את הקטן בין לפני המילה בין לאחר המילה ביום הראשון כדרכו וביום השלישי שחל להיות בשבת מזלפין עליו ביד אבל לא בכלי ר' אלעזר בן עזריה אומר מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים וברייתא מסייעא ליה והאי קרא דמייתי ראב"ע לאו ראיה גמורה היא דהכי תניא בהדיא בברייתא אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר והיינו טעמא כדמפרש בגמ' משום דגדול לא סליק בשרא הייא פי' אין מכתו מעלה ארוכה מהר אבל קטן מעלה ארוכתו מהר ומתרפא מידי סכנתו ורבא גופיה קהדר ביה בגמ' ואמר הכי אנא בהדי תרגימנא דסבי דאינון רב יהודה ורבה בר אבוה למה לי דאע"ג דברייתא כוותיה דייקא בהדי' מתני' כותייהו דייקא מדקאמר ר' אלעזר בן עזריה מרחיצין את הקטן וכו' אא"ב ת"ק מזלפין ביום הראשון קאמר היינו דקאמר ליה ראב"ע מרחיצין אא"א ת"ק מרחיצין ביום ראשון קאמר (לשון רש"י ז"ל בשני הימים ע"כ וגם בסוף הסוגיא כתב בימים הראשונים) ומזלפין עליו ביום השלישי ר' אלעזר אף מרחיצין מיבעי ליה:

3ביום השלישי. י"מ דכ"ש יום שני כמו שפי' ר"ע ז"ל לעיל בפ"ט (וכמו שנראה מלשון רש"י ז"ל) והר"ן ז"ל פי' בפ"ד דנדרים ד' ל"א דקרא לא אתא למימר דביום השלישי כאיב ליה טפי מיומא קמא אלא לכך המתינו שמעון ולוי עד יום השלישי כדי שיהיו חלושין ביותר שנכאבו שלשה ימים ע"כ וכן משמע ג"כ בפכ"ט דפרקי ר' אליעזר דביום השלישי הכאב הוא יותר כבד. וכן משמע מפי' ר"ע בפ"ד דתעניות סי' ג' וכן משמע ג"כ מפי' הרמב"ם ז"ל דלעיל פ"ט סי' ג' וגם מפירושו ז"ל אשר פירש כאן. ועיין בתשובות ה"ר איסרלן סי' נ"ו. גם בפי' הר"ן ז"ל כאן וגם במגיד משנה שדקדקו מדברי הרמב"ם ז"ל דדוקא לאחר המילה ממש רוחצין א"נ בשלישי אבל לא בשני. וכתב הר"ן ז"ל עוד שכן מטין דברי הרב אלפסי ז"ל ועיין עוד שם:

4ספק ואנדרוגינוס וכו'. וה"ר יהוסף ז"ל הגיה אנדרוגינס וגם נקד פתח בנו"ן השניה וכן נקד בכל מקום שהוא נזכר במשנה. וכתב פה וצ"ע דתנן אין מחללין עליו לשון יחיד ע"כ:

5ר' יהורה מתיר באנדרוגינוס. למילה בלחוד הוא דמשוי ליה כזכר מרבויי דכל אבל לכל שאר הדברים כאשה משוי ליה. ובת"כ פ"א דפרשת כי תזריע קאמר עוד ר' יהודא שאם לא נימול האנדרוגינוס ענוש כרת. ות"ק ערלתו כתיב מי שהוא כולו ערל יצא אדרוגינוס מי שערלתו ערלה ודאי דוחה שבת ולא ספק. והאי קרא בשבת כתיב דכתיב וביום השמיני וילפי' מיניה אפי' בשבת וכתיב בסיפיה ערלתו דמשמע מיעוט ערלתו של זה ולא של אחר: