עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמלאכת שלמה על משנה שבת

מלאכת שלמה על משנה שבת כ:ה

מלאכת שלמה על משנה שבת · Melekhet Shelomoh on Mishnah Shabbat 20:5

Open in the reader →

1הקש שעל המטה וכו' ופי' שם רש"י והר"ן ז"ל או שהיה עליו כר או סדין ששכב עליו מבעוד יום והכי מוכחא סוגיא דגמ' דהתם דמייתו סייעתא מינה לרב אסי דאמר התם חריות של דקל שגדרן לעצים ונמלך עליהם לישיבה אם ישב עליהם מבעו"י אע"פ שלא חישב עליהן ולא קשרן מבעו"י גלי דעתי' דלישיבה קיימי ויכול לישב עליהן בשבת דומיא דהכא דכיון ששכב עליהם מבעו"י מותר לנענעו בידו אע"פ שלא יחדו לכך ולא חישב עליו אבל רב ס"ל התם דבעינן שיקשרם מבעו"י להוכיח שלישיבה הם עומדים ואם לא קשרן מבעו"י אסור לטלטלן למחר דלא הוי יחוד במחשבה ושמואל ס"ל התם דסגי במחשבה בעלמא ור' חנניא בן עקביא ס"ל כרב ורשב"ג ס"ל כשמואל. ונלע"ד דמתני' מצינן לתרוצה אפי' כר"ת בן עקביא וכרשב"ג דע"כ לא קאמר ר"ח בן עקביא דבעינן קשירה אלא גבי חריות שאין דרך לישב עליהם כלל והיו כמו עצים כיון שגדרם לעצים אבל גבי קש שדרך קצת לשכב עליו ביחוד בעלמא במחשבה סגי והכא הא הוי יחוד כיון שהיה עליו כר או סדין מבעו"י. דמי קתני ששכב עליו שהיה עליו כר או סדין קתני לאשמועי' דבמחשבה סגי וכ"ש דאתיא כרשב"ג וגם לרב ושמואל לא קשי מינה מידי. כך נלע"ד ודו"ק:

2מכבש. שני לווחים ארוכין וכבדים וסודרין בגדים על התחתון ומורידין העליון עליו וכובשין את הבגדים ע"י יתדות שיש עמודים קבועים מנוקבין בד' הפאות של התחתונה והעליונה מנוקבת בד' זויותיה ועולה ויורדת בעמודים וככל מה שהוא רוצה לכבוש מורידה ותוחב יתד בנקב העמוד ואינה יכולה לעלות מתירין את המכבש שנוטל את היתד והוא ניתר דהיינו צורך שבת שנוטל את הכלים ע"כ:

3ר"י אומר אם היה מותר וכו'. בטור או"ח סי' ש"ב פסק כר' יהודה וכתב שם הבית יוסף דמשמע ליה דת"ק לא פליג אהא אר"י דכיון שיהוא מותר מע"ש לא מיחזי כסתירה ושכן כתב רבינו ירוחם ז"ל בחלק י"ג ע"כ:

4ושל כובסין. כתב הר"מ די לונזאנו ז"ל בגמ' ורי"ף והר"ן בש' ובנכ"י וירוש' ורש"י והרא"ש בס':

5מתיר את כליו ושומטן. י"ג מכיר את כליו ושומטן וכן הוא בהרא"ש ז"ל ולספרים דגרסי מתיר את כולו ר"ל אם היה מותר מעט גומר להתירו ושומט כליו. אחר זמן רב ראיתי שה"ר יהוסף ז"ל הגיה מכיר את כליו ושומטן וכתב שכן מצא הגירסא בכל הספרים וכן נראה לו עיקר דהא קאמר אם היה מותר מע"ש משמע שהיה כולו מותר מע"ש דהא לא קאמר אם היה מותר קצת ופי' זו הגי' הוא כן דה"ק ושל כובסין שיש להם כלים הרבה של בנ"א הרבה וכובשין את כולן יחד זה ע"ג זה לא יגע בו וקאמר ר"י שאפ"ה דהוי מוקצה ואסור ליגע בו מ"מ אם היה מותר מע"ש שאינו צריך ליגע בו מכיר את כליו כלומר רואה איזהו כלי שלו ושומטו מבין שאר כלים ונוטל ע"כ:

6סליק פירקא