מלאכת שלמה על משנה שביעית ו:ג
מלאכת שלמה על משנה שביעית · Melekhet Shelomoh on Mishnah Sheviit 6:3
Open in the reader →1בצלים שירדו וכו'. וז"ל הרשב"א ז"ל בתשובה סי' רפ"ז ה"פ דמתני' בצלים של ששית שעקרן ושתלן בשביעית וירדו עליהם גשמים בשביעית וצמחו אם היו העלין שלהן שחורין ניכר מזה שמן הקרקע ינקו וגידולי איסור הן שגדלו בשביעית והרי הן אסורין ואף הבצל עצמו אסור שגידולי איסור מעלין את ההיתר והכי איתא בהדיא בירוש' דגרסי' התם בצל שעקרו ושתלו מכיון שהשחיר מתעשר לפי כולו אבל הוריקו לא רבו מארעא והבצל בעצמו הוא שהעלה הצמחין והעלין שכן דרך הבצלים ור"ח בן אנטיגנוס אומר אם העלין חזקין כל כך שיכולין הבצלים להתלש בעלין שלהן הן אסורין דהשתא ידעי' דמארעא קא רבו וכנגדן במוצאי שביעית אם עקר בצל של שביעית ושתלו בשמינית כיוצא בזה אם יכולין להתלש בעלין שלהן מותרין דגידולי היתר הן וקסבר דאפי' גידולי היתר מעלין את האיסור וכדאי' התם בנדרים בפ' הנודר מן הירק עכ"ל ז"ל. ופי' הר"ן ז"ל דלאו שחורין ממש אלא משום דירקות הבצל הוא לדרגא בתרא ונוטה לשחרות קצת שזה מוכיח דודאי גדלי ממי שביעית וגדוליו מבטלין את העקר ולפיכך אסורין ע"כ. ושם דף נ"ט שקיל וטרי אי מתני' דקתני שחורין אסורין אע"ג דיש בהן היתר דהיינו מה שהי' כבר משנה ששית אי לא אתיא כרשב"ג דאמר הגדל בחיוב חייב הגדל בפיטור פטור או אי מתני' דקתני שחורין אסורין היינו דוקא התוספת שניתוסף בשביעית וכולה רשב"ג ע"ש. ובירוש' כיני מתני' שחורין אסורין וירוקין מותרין דפי' ירוקין הכסיפו פניהם וכמושין הם ולא תימא דירוקין לשון ירק ותפיך למתני' ולמימר ירוקין אסורין ושחורין מותרין דמתני' דוקא הוא:
2אם אינם יכולים. נראה דגרסת אינם הוא להרמב"ם ז"ל לבדו שכתב וז"ל ור' חנינא בן אנטיגנוס אומר שאם נתלשו העלין מהם ונשארו הם ולא נעקרו עם העלין יהי' דינם כדין הצומת בארץ והן כמו פירות שביעית ע"כ:
3וכנגדן למוצאי שביעית וכו'. פי' רש"י והרא"ש ז"ל שאם היו של שביעית וצמחו בשמינית ויש להם כח בעלין מותרין דגדולי היתר חשיבי ומבטלין את העיקר של איסור ע"כ. וכן נראה שמפרש ג"כ הרמב"ם ז"ל קרוב לזה. עוד פי' הרא"ש ז"ל והאי כנגדן לאו בשוה להן ממש דאילו גדולי איסור אוסרין בכל שהן וגידולי היתר אינם מתירין אלא ברוב אלא ה"ק כנגדו למוצאי שביעית היתר מבטל את האיסור האי כדיני' והאי כדיני' ע"כ. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל כנגד כן וכו'. נ"ל שאין זה מדברי ר' חנינא בן אנטיגנוס ע"כ והגיה ר' חנניה. ועוד כתב על מה שפי' ר"ע ז"ל עקרן וחזר ונטען בשמינית וכו' כתב פי' זה רחוק הרבה ובירוש' משמע שפירושו כפשוטו וצ"ע שם ע"כ: