מלאכת שלמה על משנה שביעית ו:ד

1בפי' ר"ע ז"ל. לשון ראשון צריך להגיה דתלינן בדהיתר אי נמי וכו':

2הותר האפיל. אע"פ שלא עשה כיוצא בו מכל מקום אי אפשר שלא רבה ההיתר על האיסור ועוד דרבי לטעמי' דסבר דשביעית בזמן הזה מדרבנן כדאי' בפ' השולח. רבי התיר ליקח ירק במוצאי שביעית מיד כגון ירק שאינו מתקיים תרדים וכיוצא בו אבל בצלים ודבר שאין זרעו כלה לא התיר כדאיתא בירושלמי. הר"ש שירילי"ו ז"ל:

3בפי' ר"ע ז"ל. לפי שהיו מביאין ירק מח"ל וכו'. בס"פ הנודר מן המבושל בברייתא פליגי בה דתניא אין מביאין ירק מח"ל לארץ חנניא בן גמליאל אומר מבאין מח"ל לארץ מ"ט דמ"ד אין מביאין א"ר ירמי' משום גוש שמא יש מעפר ח"ל בעיקרייהו וטמא משום ספק מת ע"כ. וטעמא דהתיר רבי מיד מפ' לה בירוש' דמס' פאה פ' כל זית דף כ'. ובב"ב פ' מי שמת דף י"ז גבי עובדא דהתם שהביאו לפני רבי תרין פוגלין מבין ריש שתא לצומא רבא והי' מוצאי שביעית והוה בהון טעינא דגמלא אמר לון ולית אסור ולאו ספיחין אינון אמרו לו במוצאי ריש שתא אזדרעון באותה שעה התיר רבי ליקח ירק במוצאי שביעית מיד ועוד גרסי' בירוש' דמס' דמאי פ' שני דף כ"ב רבי התיר בית שאן רבי התיר קסרין רבי התיר בית גוברין רבי התיר כפר צמח רבי התיר ליקח ירק במוצאי שביעית מיד והיו הכל מליזין עליו אמר להן בואו ונדיין כתיב וכתת נחש הנחשת וכי לא עמד צדיק ממשה ועד צדקיהו להעבירו אלא אותה עטרה הניח לו הקב"ה להתעטר בה ואנו העטרה הזאת הניח הקב"ה לנו להתעטר בה והכא בפירקין גרסי' דכל ירק התיר רבי בר מקפלוטא מה עבדון לי' צפוראי אלבשוניה שקא וקטמא ואייתוניה קומי רבי ואמרו לי' מה חטא דן מכל ירקא ושרא לי' לון:

4אין מוציאין וכו'. בתוס' פסחים שם פי' מכח קושיא דמתני' מיירי לאכילה אבל להוציא לסחורה יש סחורה שמותרת ולזה אפיק רב ספרא גרבא דחמרא מארץ ישראל לח"ל אכן הר"ש ז"ל תירץ דשוגג הי' כדמשמע בגרסת רוב הספרים דגרסי' נפק מארץ ישראל לח"ל הוה בהדי' גרבא דחמרא דשביעית משמע דלאו אדעתי' ע"כ:

5בסוף פי' ר"ע ז"ל. וכן פירות שביעית צריכין ביעור דכתיב בארצך תהי' כל תבואתה לאכול ע"כ. אמר המלקט מלת לאכול היא עיקר ראית הביעור ודע כי זה הוא סתמא אליבא דר"ש בן אלעזר דאמר בבריי' שאם יצאו מביאן לארץ ומבערן. ועיי' בפי' ה"ר שמשון ז"ל עם ההגה"ה שהעתקתי עליו בספר שקראתיו בנין שלמה לחכמת בצלאל. ודלא כרבי דאמר מתבערין בכל מקום שהן:

6שמוציאין לסוריא. כיון דנהיגי בה קצת מצות. ירוש' הוון בעין מימר דלהוציא לארץ שלא כבשוה עולי בבל דלכ"ע מוציאין דהא לא פליגי אלא בסוריא אשכח תני ר' יהודה אומר עד כזיב מוציאין ולא כזיב בכלל דלא כבשוה עולי בבל ור"ש אומר עד אמנה מוציאין דהיינו כל מה שכבשו עולי מצרים ומשמע דת"ק דמתני' ר' יהודה היא. ומצאתי שהגיה ה"ר יהוסף ז"ל בכולה מתני' חוץ לארץ בלא ה"א. גם במתני' דבסמוך: