מלאכת שלמה על משנה סוכה ג:ח

1אלא במינו. נראה לע"ד דלאו דוקא במינו דה"ה במיניו אפי' לר' יהודה כיון דטעמיה משום דאי מייתי מינא אחרינא הוו חמשה מינים ועבר על בל תוסיף דרחמנא אמר ארבעה מינין ולא יותר אבל אם אגדו בענף הדס או ערבה או אפי' של אתרוג קרי' ביה שפיר מינו ואע"ג דרבא לא קאמר בגמ' רק אפי' בסיב ואפי' בעיקרא דדיקלא אפשר דלרבותא נקט הכי דאע"ג דצריך תקון ומלאכה עד שיהא ראוי לאגוד בו אפ"ה אגדינן ביה אפי' לר' יהודה:

2מעשה באנשי ירושלים וכו'. ביד הלכות לולב פ"ז סי' י"א י"ב:

3ר"מ אומר אפי במשיחה. פי' רש"י ז"ל חוט של משיחה ונלע"ד דמשיחה הוא חוט יותר גם מעט מסתם חוט ואשמועי' דלרבותא נקט משיחה אע"פ שהוא גס אפי' הכי אם רצה לאגוד בו אוגד ואע"ג דלאו הדר הוא כלל וכ"ש בגימוניות של זהב כמעשה שמביא ראיה ממנו דפשיטא דכשר אע"פ שאינו ממין הלולב:

4בגימוניות של זהב. כמו הלכוף כאגמון וכן שנינו ג"כ בשבת פ' במה בהמה ואין העגל יוצא בגימון:

5א"ל ר' יהודה משם ראיה במינו. וכו' גרסי'. אכן י"ס דכל האמרו לו עד הסוף ל"ג ליה כלל:

6בפי' ר"ע ז"ל. ור' יהודה לטעמיה דאמר לולב צריך אגד. אמר המלקט בגמ' בברייתא בפירקין דף ל"ג ויליף לה לקיחה לקיחה מאגודת אזוב דהתם כתב בהדיא ולקחתם אגודת אזוב ורבנן לית להו לקיחה לקיחה אלא משום זה אלי ואנוהו איגדו ור"מ ס"ל בהא כרבנן: