מלאכת שלמה על משנה תענית ד:ג

1ואנשי המעמד וכו' בבבלי וגם בירושלמי ליתיה והתם ראש משנה ביום הראשון וכו' אבל מפי' הרמב"ם ז"ל משמע קצת דהוה גריס לה ומהר"ן ז"ל משמע קצת דלא היו מתענין וכו' הוא דלא גרסינן שכתב אבל באחד בשבת ובע"ש לא היו מהענין כדפי' טעמיה בגמ' ע"כ: וה"ר יהוסף ז"ל מחקו: ובמסכת סופרים מפרש טעמא שלא היו מתענין במ"ש וז"ל ויש אומרים בין השמשות ע"ש מתוספת נשמה יתירה לישראל ולאחר שבת נוטלין אותה הימנו דבר אחר מפני הנוצרים שלא יאמרו על כי אנו שמחים בראשון הם מתענין בו אבל אמרו חכמים בזמן (המועדות) [מעמדות] לא היו חוששין לאיבת גוי אלא משום דכתיב וינפש וי על נפש ע"כ וטעם זה של הנוצרים איתיה בגמרא בשם ר' יוחנן וטעם מפני שהוא שלישי ליצירה שהביא ר"ע ז"ל איתיה בשם ר"ש בר נחמני וטעם נשמה יתירה בשם ריש לקיש: ביום הראשון וכו' פ' הקורא עומד (מגילה דף כ"ב:)

2בחמישי ישרצו המים וְתוׁצֵא בנקודת שב"א בוי"ו:

3בששי ותוצא הארץ ויכלו גרסי' בשני ווין אע"פ שהיא כבד על הלשון:

4פרשה גדולה אפי' פרשת בראשית קרי לה גדולה לפי שיש בו חמשה פסוקים וקטנה קורא לפרשת יהי רקיע שאין בה רק שלשה פסוקים. וס"ל לרב דבפרשת בראשית דולג דראשון קורא שלש פסוקים והשני מתחיל בפסוק שסיים בו הראשון והשנים עמו הרי ג' ומשום דאין משיירין בפרשה פחות מג' פסוקים ליכא משום דלא אפשר: ושמואל ס"ל פוסק הפסוק דראשון קורא ב' פסוקים וחצי והשני קורא ב' פסוקים וחצי: סימן הדלית הכתוב בפי' ר"ע ז"ל קודם לשון המתחיל בשחרית ובמוסף צריך למחוק אותו משם ולכותבו קודם לשון המתחיל יום שיש בו הלל:

5ובמנחה נכנסין וכו' פשטינן בגמ' מברייתא דבבא אחרינא היא וכדמפ' ר"ע ז"ל ופי' רש"י ז"ל דפרשה בנעילה ליכא ע"כ. וכתוב בספר כ"י פי' לה"ר יהונתן ז"ל וז"ל אבל במנחה קורין אותה על פה להקל עליהם מפני כובד התענית ואפי' ביום אחד בשבת שלא היו מתענין מקילינן בהו כדי שלא תשתנה מנחה של יום זה מזה שבתפלת נעילה של תענית שלא היו קוראים אלא בעל פה דהא במוצאי היום היו מתפללין אותה דהיינו מצאת הכוכבים ויש מי שאומר במסכת יומא דתפלת נעילה פוטרת של ערבית נמצא שכבר העריב היום כשמתפללים אותה ובמנחה של ע"ש לא היו קורין כלל מפני כבוד השבת שלא יהיו מעכבין כלל (כלל) בבית הכנסת ויתקנו נר שבת ויעשרו פירותיהם ויפרישו חלה מלחמן האפוי להם ע"כ: