מלאכת שלמה על משנה תענית ד:ד

1כל יום שיש בו הלל אין בו מעמד בשחרית פי' דהיינו חנוכה דבשאר ימים טובים לא משכחת לה בלא קרבן מוסף תוס' ז"ל:

2קרבן מוסף אין בו נעילה פי' יום שמקריבין בו מוסף אין בו נעילה לפי שטרודין הם במוסף ואין להם פנאי לומר נעילה תוס' ז"ל:

3קרבן עצים אין בו מנחה משום דעד המנחה היו טרודין בקרבן העצים אבל יש בו נעילה דכל כך לא היו מאחרין עד שעת נעילה ואמר בן עזאי כך היה וכו' תוס' ז"ל. וראיתי מוגה בתלמודו של הרב בצלאל ז"ל כך היה ר' יהושע דורש קרבן מוסף וכו' חזר ר' עקיבא להיות שונה כבן עזאי וכן הוא ברש"י ז"ל ובגמ' מה הפרש בין זה לזה הללו ד"ת והללו ד"ס פירשו תוס' ז"ל מה בין זה לזה כלומר מה הפרש בין קרבן מוסף לקרבן עצים דקרבן מוסף דוחה מנחה וקרבן עצים לא דחי מנחה הללו ד"ת פי' מוסף ולהכי קא דחי מנחה דהוי מד"ת אבל קרבן עצי' דהוי מד"ס הלכך לא דחי אלא נעילה דהוי מד"ס אבל לא דחי מנחה דהוי מד"ת ע"כ ורש"י ז"ל פי' הללו ד"ת מנחה כדאמרינן בברכות יצחק אבינו תקן תפלת מנחה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב נעילה מד"ס ע"כ:

4אין במנחה וכו' אין בנעילה אית דגרסי אין בו מנחה. אין בו נעילה והיא גרסת תוס' ז"ל כמו שכתבתי: ובירושלמי מתני' דר"מ דר"מ אמר מתפללין וקורין מתפללין וקורין ברם כרבנן מתפללין וקורין מתפללין והולכים להם ע"כ. ומה שפירש רבינו עובדיה ז"ל במתני' לא נודע מהיכן לוקחו ואולי מסברא דנפשיה ז"ל: והילך פי' ה"ר יהונתן ז"ל שנמצא בסכ"י ישן כל יום שיש בו הלל בתפלת יוצר כגון חנוכה דאין בו מוסף אבל הלל יש בו אין בו מעמד שחרית כלומר לאותו מעמד שהיה בירושלם שהיה עומד על הקרבן לא היו קורין כלל בפ' בראשית אלא היו מתפללין ק"ש ותפלת יוצר אחר ד' שעות שהיה קרב התמיד כדאמרי' ביומא הקורא ק"ש עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא י"ח לפי שאנשי משמר מקדמי' ואנשי מעמד מאחרי' ולפי שהיו צריכי' למהר ולחזור לעמוד בבית המקדש כדי שיקריבו גם אברי התמיד והקטורת והנסכים והם מתעכבים בעבור קריאת ההלל לפיכך מקילינן להו שלא יקראו במעשה בראשית בו ביום אבל שאר מעמד שבכל א"י קורים במעשה בראשית כמשפטן דהא אינהו לא טרידו בשום דבר ואין להם לעשות כי אם להתפלל ומש"ה אמרי' לעיל שאפי' במוסף היו קורין במעשה בראשית בס"ת דאותה משנה ראשונה מיירי במעמדות של כל ערי א"י. קרבן מוסף כגון ר"ח שיש בו הלל וקרבן מוסף אין מעמד במנחה וכ"ש במוסף דהשתא לאו דידיה דחי דידיה לא כל שכן נמצא שאין בו מעמד כי אם בנעילה דבשחרית הלל דחי במוסף ובמנחה מוסף דחי וכך היה ר' יהושע שונה וכו' דקרבן מוסף שהוא כתוב בתורה ואינו צריך חזוק דוחה של נעילה דהא אינה תדירה ולא של מנחה דהא תדירה אבל קרבן עצים דהא אינו מן התורה עבדינן ליה חזוק שדוחה של מנחה אע"פ שהיא תדירה וחזר ר"ע להיות שונה כר' יהושע וקרבן עצים י"ל שאותם המתנדבים להביא עצים למערכה היו רגילין להביא קרבן בהמה בו ביום מרוב שמחתם במצות ולפיכך לאנשי מעמד היה להם טרדא לפיכך מקילינן לה שלא יקראו במעשה בראשית וי"ל שלא היו מקריבי' קרבן בהמה אבל לפי שכל ישראל מחבבי' את המצות ומכבדים העוסקים במצוה כדאמרי' בעלי אומניו' אינם רשאין לעמוד בפני ת"ת ומפני המביאין בכורים עומדים ה"נ כל עם ירושלם וכל הכהנים היו יוצאים לקראתם ולא היו זריזין למהר בעבודות אותו היום ולפיכך מקילינן לאנשי מעמד שלא יקראו במעשי בראשית ע"כ: