מלאכת שלמה על משנה תמורה ו:ג

1איזהו מחיר כלב האומר לחברו הילך טלה זה וכו' כך צ"ל. ובגמרא פריך בלישנא אחרינא שבכתיבת יד אימא מאי מחיר כלב אתנניה דכלב ומשני א"כ ניכתוב קרא אתנן זונה וכלב והדר פריך ואימא אתנן זונה ומחיר כלב ויו דומחיר מוסיף על ענין ראשון ובין חליפין ובין אתננו אסור ומשני גם שניהם כתיב שניהם שנים ולא שלשה שהן אתנן זונה ואתנן כלב ומחיר כלב דהיינו חלופי כלב. ועיין בתוספת דבפרק מרובה (בבא קמא דף ע') וגם דבפרק הפועלים דף צ"א:

2וכן שני שותפים וכו' פרק מעשר בהמה (בכורות דף נ"ז.) ואיתא בפירוש הר"ן ז"ל דבנדרים ר"פ השותפים. בפירוש רעז"ל והנך כולהו לישתרו כתבו התוספות ז"ל פירוש מטעם ברירה והשתא ניחא לפירוש ר"י דפסק הלכתא בכוליה תלמודא דיש ברירה אבל לר"ת דפסק הלכתא דאין ברירה היכי פריך כ"כ בפשיטות ואידך לישתרו ויש לומר משום דאיכא תנאי דאית להו ברירה פריך ליה ממתניתין דלא כותיהו מיתוקמא. ויש לתמוה דהכא משמע שאם איסור מעורב בהיתר נוטל האיסור וסומכין על ברירה לומר שזה הוא האיסור שנסתלק וכן בההיא דהלוקח יין מבין הכותים אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן מעשר וסומך על ברירה ולומר שזהו החולין שהוא שותה וכן ההיא דשלשה שלקחו קניהן בשותפות ומתה אחת מהן דפריך תלמודא בפשיטות במסכת יומא ונישקול ד' זוזי ונישדינהו ואידך לישתרי משום ברירה וא"כ בכל איסור המעורב בהיתר נסמוך אברירה ונשקול כשיעור האיסור ואידך לישתרו וכן זבחים שנתערבו בשור הנסקל דאמר ימותו ואמאי נהי דב"ח חשיבי ולא בטלו מ"מ נשקול חד מינייהו ואידך לישתרו ואומר מורי הרמ"ר ז"ל כלל גדול בדין זה דודאי כל דבר שהוברר האיסור מתחלה ואת"כ נתערב בהיתר לא סמכינן אברירה כיון שתערובתו היה באיסור אבל הני תערובתם בהיתר כי האיסור לא היה מבורר קודם תערובתו ולאחר התערובות נולד האיסור אז סמכינן אברירה ע"כ. ומפרש [רש"י ז"ל] בגמ' בלישנא אחרינא לשון ירוש' כגון דשוי כל חד וחד מאותן שכנגדו ארבעה זוזי ופלגא חומש דזוזא דהוו להו בין כולהו מ"א ואותן שעמו לא שוו כל חד אלא ד' זוזי דהוו ל"ו זוזי וכלבא שוי חמשא והוו מ"א נמצא בתשעה מעשרה שכנגדו בכל אחד חצי חומש מדמי הכלב והעשירי כולו כנגדו ע"כ:

3שעם הכלב מותרין:

4אתנן כלב ומחיר זונה הרי אלו מותרין שנאמר שניהם שנים ולא ארבעה וכו' כך צ"ל. ואיתה בפרק הבא על יבמתו (יבמות דף נ"ט) ובסוטה פרק ארוסה (סוטה דף כ"ו.) ופירוש אתנן כלב הילך טלה זה ותלין כלבתך אצלי או הילך טלה זה והבעלי לכלבי:

5מחיר זונה שהחליף טלה בזונה וקנאה לשפחה באותו טלה:

6ולדותיהן דמחיר ואתנן. וביד פ"ג דהלכות איסורי מזבח סימן י"ב ובפ"ד סימן ט"ז י"ז י"ח. ועיין בספר הלבוש דאבן העזר סימן ו' סעיף ט' וכתוב בספר לקח טוב פי כי תצא דף קמ"ה הן ולא ולדותיהן הן ולא שנוייהן שאם נתן לה כספים ולקח בהן קרבן כשר וכן אם נתן לה חטים ועשאן סלת זתים ועשאן שמן כשרים שכבר נשתנו וכן נשתנה המחיר כגון שהחליף כלב בחטים ועשאן סלת ה"ז מותר ומלת גם אייתר ואמרו בגמרא גם לב"ה קשיא דב"ש דרשי גם לרבות שנוייהן שהם אסורין וב"ה ממעטי ליה הם ולא שנוייהן כדאמרן ואפשר לומר דב"ה יפרשו מלת גם כמו שפירש הרמב"ן ז"ל כי המחיר אינו נראה תועבה כמו האתנן כי בו נעשתה תועבת הזמה אמר שגם שניהם יתעב ה' וכמוהו מצדיק רשע וגו' תועבת ה' גם שניהם או טעמו שהזהיר כבר על פסולי הקרבן במומין ואמר לא תזבח לה' אלהיך וכו' כי תועבת ה' אלהיך הוא והוסיף כאן לומר כי גם האתנן והמחיר שגופם תמים גם הם תועבת ה' כמותם עכ"ל ז"ל: