מלאכת שלמה על משנה תמורה ו:ד

1נתן לה כספים ירושלמי ספ"א דבכורים ודפסחים פרק האשה דף ל"ו ע"א:

2הרי אלו מותרין פירוש מותר לקנות מהם בהמה למזבח. ובגמרא כתיבת יד מ"ט אתנן כתיב ולא כתיב באתנן זונה ועוד היינו חלופיהן וולדותיהן ופירוש הרגמ"ה ז"ל ולא כתב באתנן כלומר מה שלקוח מאתנן. ועוד אי אמרת מה שלקחה בהמה באתנן אסורה א"כ היינו ולדותיהן שבאו מן אתנן ומתניתין קתני ולדותיהן מותרין דאמר קרא הן ולא ולדותיהן ע"כ:

3נתן לה מוקדשין בבלי פסחים פרק האשה דף צ' ברייתא קרובה ללשון מתניתין מסיים בה התם וגם בגמרא דהכא ויהיו מוקדשין אתנן ומחיר חל עליהם מקל וחומר ומה עופות שאין המום פוסל בהן אתנן ומחיר חל עליהם מוקדשין שהמום פוסל בהם אינו דין שיהא אתנן ומחיר חל עליהם ת"ל לכל נדר להוציא את הנדור ופרכינן טעמא דמעטינהו קרא הא לא מעטינהו קרא ה"א כי יהיב לה מוקדשין חל אתנן ומחיר עליהם והא לאו ממוניה הוא וקיימא לן אין אדם אוסר דבר שאינו שלו ומשני רב הושעיא בממנה על פסחו ורבי היא דתניא ואם ימעט הבית מהיות משה החייהו רישה מכדי אכילה ולא מכדי מקח פירוש מכדי אכילה שאם אין לו עצים לצלותו יתן לשכנו חלק בו ויקח דמי עצים ממנו ולא מכדי מקח שאם רוצה לעשות סחורה ונתמעט ביתו מכדי אותו מקח אין לו למנות אחרים על פסחו כדי ליטול מעות לסחורה ורבי אומר אף מכדי מקח שאם אין לו ממנה אחרים על פסחו ועל חגיגתו ומעותיו חולין שעל מנת כן הקדישו ישראל את פסחיהם. והתם בפסחים אי לאו ר' אושעיא בעא אביי לשנויי דהאי ברייתא ר' יוסי הגלילי היא דאית ליה קדשים קלים ממון בעלים הן כדי לאוקומי ההיא ברייתא אחרינא דהתם כרבי ולחלק בין הפריש פסח להפריש מעות לפסח דבפסח לא משייר איניש ובמעות ודאי משייר איניש שאם רצה ליתנם במתנה כדאיתא התם. בפירוש רעז"ל דדרשינן שניהם ולא שנוייהם ע"כ. אמר המלקט כבית הלל דלבית שמאי גם לרבות שנוייהם ולבית הלל גם קשיא דלא מרבו מיניה מידי. עוד בפירושו ז"ל צ"ל נתן לה מוקדשין כגון הפריש טלה לפסחו ולאחר זמן זמן אמר לזונה הבעלי לי והמני על פסחי באתננך וכו'. וקצת ממתניתין מייתי לה בירושלמי דבכורים פ' שני דף ס"ד:

4שהיה בדין וכו' בת"כ פרשת ויקרא גבי פסוק מן העוף מייתי לה בשם ר' שמעון אגב גררא לדעת הראב"ד ז"ל:

5חל עליהם כצ"ל. וביד שם פ"ד סימן ט"ו: