מלאכת שלמה על משנה יבמות ט:ב

1ואלו מותרות ליבמיהן. ביד פ"ו דהג' יבום סי' י"ג ובטור א"ה סי' קע"ד אע"ג דהני אסורות לבעליהן ובעמוד והוציא קאי ואיהו גופיה לא הוי בר הקמת זרע באשה זו אפ"ה אחיו מקים לו זרע ומותרות להתיבם לו נמוקי יוסף:

2אסורות לאלו ולאלו וכו'. תוס' פ"ק דסוטה דף ו':

3כ"ג שנשא את האלמנה. מפני שנתחללה בביאתו אסורה ליבמה אפי' כהן הדיוט וכן פי' ר"ע ז"ל כבר:

4ושאר כל הנשים מותרות לבעליהן וליבמיהן. בגמ' מסיק דתנא דידן תנא ושייר בכולהו חלוקות וכן נמי גרסי' בירושלמי מתני' דהכא מסייעא לר' יונה דאמר לית כללי דרבי כללים משום דהך כלל דאמר ושאר כל הנשים אינו דוקא דהא פצוע דכא כדאי' נמי בגמ' דכהן פצוע דכא שנשא ישראלית אסורה לבעלה ומותרת ליבמה כשר. והכשר שנשא כשרה ויש לו אח פצוע דכא אסורה ליבמה ומותרת לבעלה פצוע דכא שנשא ישראלית ויש לו אח פצוע דכא אסורה לבעלה וליבם גיורת מותרת לזה ולזה. ובירוש' גרסי' המחזיר גרושתו משנשאת חולצת ולא מתיבמת והביאו רב אלפס ז"ל לעיל פ' שני דף ת"ז ופי' שם נמוקי יוסף חולצת דבני חייבי לאוין תפסי בהו קדושין הלכך לא מפטרי בלא חליצה אבל לא מתיבמת כיון דהוות קיימא עליה דאת באיסור ה"נ קיימא באיסור עליה דיבם ול"ד ליש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן ע"כ ואפשר שהיה צריך להיות ול"ד דיש אסורות לבעליהן ומתרות ליבמיהן. ואיכא נמי ט"ו עריות שמותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן וצרת סוטה מותרת לבעלה ואסורה ליבם הבא על אחות חלוצתו אסורה לו ומותרת ליבם ואחיו שנשא אחות חלוצתו מותרות לבעל ואסורה ליבם. והקשו תוס' ז"ל וא"ת והא אלו קתני דהכי פריך בפ"ק דקדושין גבי ואלו שאין מעניקין להם וגבי אלו דברים שאין להם שיעור ואומר ר"י דהכא לא נקט אלו אלא לפרושו הא דקתני עניינים הרבה ברישא יש מותרות יש אסורות ולהכי לא שייך למפרך ועוד דבכל מקום ששונה שני עניינים אלו שיש ואלו שאין משייר אע"ג דתני אלו כי ההיא דאלו נערות שיש להם קנס דשייר מצרי ואדומי ופסולי כהונה ובפ' המזבח מקדש דתנן אלו שפסולן בקדש ולא חשיב ניתנין למעלה שנתנן למטה וכו' בחוץ בפנים בפנים בחוץ ופסח וחטאת ששחטן שלא לשמן דחשוב להו בברייתא עכ"ל ז"ל ועיין בתוס' דפ"ק דסוטה ריש ד' ו':