מלאכת שלמה על משנה יבמות ט:ג
מלאכת שלמה על משנה יבמות · Melekhet Shelomoh on Mishnah Yevamot 9:3
Open in the reader →1שניות מד"ס כגון אם אמו. ואשמועי' תנא דאפי' באיסורא דרבנן לא מתיבמות אלא חולצות שהעמידו דבריהם במקום מצות עשה:
2שניה לבעל ולא שניה ליבם. בהלכות יבום פ"ו סי' י"ג:
3אין לה כתובה. ר"ע ז"ל פי' כפי' הרי"ף והרמב"ם ז"ל אבל רש"י ז"ל פירש וכן בירוש' אין לה כתובה אפי' נכסי צאן ברזל שהכניסה לו שאף הן נקראין כתובה ולא בלאות אפי' של נכסי צ"ב הקיימין. ועיין במ"ש בספי"א דכתובות בענין ולא פירות בשם רש"י והתוס' והמפרשים ז"ל. ובטור א"ה סי' קט"ז ועיין בתוס' פ' נערה שנתפתתה (כתובות דף נ"ב) שפירשו מתני' אליבא דרבא דהלכתא כותיה לגבי אביי דהאי אלמנה לכ"ג דקתני דיש לה פירות דהיינו פירות ממש כשיעור שאכל. ואותן פירות עצמן לא יתן הבעל אא"כ נשבית דאי אפילו לא נשבית א"כ היתה נשכרת וכל הנשים היו רוצות בכך שלא יפדו ויהיו הפירות שלהן ע"כ בקיצור: בפי' ר"ע ז"ל שאם לותה אלמנה למזונותיה אין הבעל חייב לשלם למלוה אמר המלקט וכו' ועיין במ"ש בשמם ז"ל ובשם הרא"ש ז"ל בס"פ אלמנה ניזונת: בסוף פי' ר"ע ז"ל לפי שהללו מד"ס וצריכין חיזוק וכו' אמר המלקט היינו טעמא דרבי אבל רשב"א אומר דאלמנה לכ"ג יש לה כתובה מפני שהוא פסולה על ידו והוא פסול כדתנן בבכורות ספ"ח הנושא נשים בעבירה פסול עד שידיר הנאה וכל מקום שהוא פסול והיא פסולה קנסו אותו רבנן בכתובה אבל שניות שהוא כשר והיא כשרה קנסו אותה שלא יהיה לה כתובה כדי שלא תתעכב אצלו אבל כיון דלית לה כתובה שבקא ליה ונפקא אבל הכא ממילא נפקא לה הואיל והוא נפסלת על ידו והוא נפסל על ידה ותמיד יש קטטה ביניהם ובגמ' מפר' רב חסדא דאיכא בין רשב"א ובין רבי ממזרת ונתינה לישראל מ"ד דאורייתא הא נמי דאוריי' ויש לה כתובה ומ"ד מפני שהוא מרגילה הא היא מרגלא ליה פי' רש"י ז"ל הואיל ואינה גרועה מחמתו טרחא ומהדרא לינשא לישראל כדי להעלות זרעה ואע"ג דבנה נמי ממזר דקיי"ל הלך אחר פסולן אפ"ה היכא דאיכא תקנתא לממזרים כר' טרפון דאמר בס"פ האומר דקדושין יכולין ממזרים הזכרים ליטהר טרחא ומנסבא לישראל וסתמא דמתני' דקתני ממזרת ונתינה לישראל יש להם כתובה דיוקא כותיה דרבי ואיכא נמי תו בגמ' שנויי אחריני במאי דאיכא בין רבי לרשב"א: בסוף פי' ר"ע ז"ל דחלוצה לכהן דאורייתא היא אמר המלקט דאמרי' במתני' דהתם דלוקה כהן הדיוט על החלוצה ומרבינן לה מקרא דכתי' גרושה אין לי אלא גרושה חלוצה מנין ת"ל ואשה ומ"מ בגמ' דהכא וגם בפ' עשרה יוחסין (קידושין דף ע"ה) אמרינן דחלוצה אינה אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא: ועיין במ"ש בפ"ד דגיטין סי' ה':