מלאכת שלמה על משנה זבחים יג:ג

1המעלה בחוץ לצורך הדיוט פטור משום העלאות חוץ עכ"ל ר"ע ז"ל אמר המלקט וחייב משום עובד ע"ז ואם הזיד בע"ז ושגג בהעלאת חוץ אינו מביא חטאת על שגגתו רש"י ז"ל והקשו עליו תוס' ז"ל ותימא אמאי יתחייב מעלה לחבירו משום מעלה בחוץ כיון דמזיד בע"ז לאו שב מידיעתו הוא דמשומד לע"ז משומד לכל התורה כולה ובחנם דחק עצמו בקונטרס דמעלה לחבירו אין שייך לחייבו משום ע"ז כיון דאין מתכוין לשם ע"ז אלא המעלה להדיוט רוצה לומר שמעלהו למאמרו ולכבודו ע"כ מספר ישן: עוד בפירוש ר"ע ז"ל וגבי העלאה כתיב וכו'. אמר המלקט ולה' דכתיב גבי שחיטה איצטריך להוציא שעיר המשתלח דהכי משמע הראוי ליקרב לשם חייבין עליו בחוץ ושאינו ראוי ליקרב לשם אין חייבין עליו בחוץ וגלי בשחיטה וה"ה בהעלאה דהא מיגמר גמרי מהדדי כדאמרן לערב פרשיות בר מהנך תרי חומרי דמתניתין דמיפרשי קראי בכולהו בין לחיובא בין לפיטורא ופירשו תוס' ז"ל להוציא שעיר המשתלח היינו לאחר הגרלה דקודם הגרלה מיחייב אתרוייהו כדמוכח בפ' שני שעירי ע"כ:

2שנים שאחזו באבר והעלוהו חייבין. מתניתין ר"ש היא ור' יוסי פליג בברייתא ופטר להו ואין חומרא בהעלאה יותר מבשחיטה ובברייתא ובגמרא מפרש טעמייהו. ובת"כ פ"ט דפ' אחרי מות ור"פ עשירי:

3העלה וחזר והעלה וכו'. גמרא אמר ר"ל מחלוקת בד' וה' אברים דמ"ס כי כתיב לעשות אותו ודרשינן על השלם הוא חייב ואינו חייב על החסר אכל בהמה כתיב ומ"ס אכל אבר ואבר כתיב אבל אבר אחד ד"ה אינו חייב אלא אחת ור' יוחנן אמר מחלוקת באבר אחד דמ"ס מוקטרי פנים שחסרו והעלם בחוץ חייב ומ"ס פטור אבל בד' ה' אברים ד"ה חייב על כל אבר ואבר. ועיין במ"ש בפ' המזבח מקדש סוף סימן ו':

4ואינו חייב עד שיעלה לראש המזבח. אמר המלקט מן הגמרא מוכח דר' יוסי קאמר לה דקאמר אמר רב הונא מ"ט דר' יוסי דכתיב ויבן נח מזבח לד':

5רש"א וכו'. בפירקין דף ק"י:

6אפילו העלה על הסלע. דכתיב וזרק וכו'. כדפירש ר"ע ז"ל. אמר המלקט הכי מפרש ר"ש גופיה מילתיה בברייתא ובגמרא פריך עלה כיון דאמרת בההיא ברייתא דאין מזבח בבמה ש"מ דההיא ברייתא בשעת היתר הבמות קאי א"כ אמאי קתני בסיפא דההיא ברייתא חייב יצא מיבעי ליה למיתני ומשני ה"ק לפיכך הואיל ובשעת היתר הבמות הויא הקטרה בשעת איסור הבמות העלה על האבן או על הסלע חייב. ובתורת כהנים פרק ט' דפ' אחרי מות. ועוד יהיב טעמא בגמרא לר' שמעון דכתיב ויקח את גדי העזים ואת המנחה ויעלהו על הצור לה' וכותיה דר' שמעון סבירא ליה נמי לר' מאיר התם בתורת כהנים ושנויה היא גם כן שם סוף פרק עשירי. וביד בפרק י"ח דהלכות מעשה הקרבנות סימן ט"ז וריש פי"ט וסימן י"א י"ב: