מלאכת שלמה על משנה זבחים ד:ה

1קדשי גוים. תוס' ר"פ קבלה:

2אין חייבין עליהם משום פגול. בסוף לשון ר"ע ז"ל ואין הלכה כר"מ אמר המלקט נראה דר"ע ז"ל גריס ר"מ אבל אני מצאתי אפילו בתלמוד המוגה מספרי כתיבת יד על ידי הרב בצלאל אשכנזי ז"ל כתוב ר' שמעון. וכן מוכח דגריס מהרי"ק ז"ל מפירושו ספי"ח דהלכות פסולי המוקדשין וכן מוכח בירושלמי דתרומות ספ"ג דף מ"ב גם בירושלמי כתיבת יד וכמו שכתבתי שם:

3ר' יוסי מחייב. תוס' פ' פרת חטאת (זבחים דף קי"ו) ובגמרא בפירקין וגם ברפ"ק דתמורה מוכח מברייתא דהתם דר' יוסי קאי נמי אאין חייבין עליהם משום פגול נותר וטמא ואיהו מחייב נמי משום פגול נותר וטמא וכדמפרש התם בגמרא והתם נמי ת"ק דידיה הוא ר"ש אלא דבברייתא דהכא בפירקין כתב הרב בצלאל אשכנזי ז"ל דבספרי [כתב] יד לא גרסינן דברי ר"ש אלא סתמא ושכן נראה מן התוס' ז"ל ודלא כרש"י ז"ל אבל בריש תמורה איתא בכל הספרים בההיא ברייתא דברי ר"ש עכ"ל ז"ל בקיצור:

4דברים שאין חייבין עליהם משום פגול חייבין עליהם משום נותר ומשום טמא. מדכתיב גבי טומאה וינזרו מקדשי בני ישראל ומדכתיב וינזרו ולא יחללו ולא כתיב ולא יחלו ש"מ בשני חלולים הכתוב מדבר אחד פסול טומאה ואחד פסול נותר דאשכחן ביה חלול דכתיב כי את קדש ה' חלל ואתרויהו קאי אשר הם מקדישים דמרבינן מיניה כל המוקדשים אפילו שאין להם מתירין לא לאדם ולא למזבח. ואיתא בתוס' פ' השוחט והמעלה (זבחים דף ק"ט:)

5ר' שמעון מחייב. נומי ר' שמעון גרסינן וכך שמעתי מבית מדרשו של רבינו יעקב שכך פירשה רבינו משולם בר קלונימוס ז"ל הגאון בשעת מיתתו נומי ר"ש כמו אמר ר"ש ובספרים היה כתוב בהן ונומי רש"י ז"ל. ובס"פ בתרא דמנחות כתבו תוס' ז"ל שלשה דברים הגיה רבינו קלונימוס אביו של רבינו משולם בשעת פטירתו וזה אחד מהם:

6בדבר שדרכו להאכל אבל כגון העצים וכו'. בגמרא בלשון שני פליגי אמוראי הכי דחד אמר מחלוקת בטומאת הגוף אבל בטומאת בשר דהיינו עצים ולבונה וקטרת דברי הכל לוקה דרבינהו קרא והבשר לרבות עצים ולבונה וחד אמר כמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו וקרא דוהבשר לפסולא בעלמא ומעלה דרבנן היא וקרא אסמכתא בעלמא. ור' ישמעאל ס"ל בתורת כהנים פרשת צו ספט"ו כר' שמעון ואפשר ששם נפל טעות דגם שם צריך לגרוס ר' שמעון וע"ש בספר קרבן אהרן. וביד פ' ששי דהלכות איסורי מזבח סי' ח' ובסוף הלכות מעשה הקרבנות ובפי"ח דהלכות פסולי המוקדשין סי' י"ח ושם סוף הפרק פסק כר"ש ואפילו במה שלא פירש ר"ש דבריו שז"ל שם וכן הלבונה והקטרת והעצים אין חייבין עליהן כרת לא משום פגול ולא משום נותר ולא משום טומאת הגוף ע"כ והראב"ד ז"ל השיגו שם וע"ש ג"כ עוד בכ"מ: