מלאכת שלמה על משנה זבחים ה:ד

1העולה קדש קדשים. דין הנקראין קדשי קדשים או קדשים קלים כתבו הרמב"ם ז"ל בפ"א והלכות מעשה הקרבנות סי' י"ז ורפ"ה סימן ג'. ודין הטעונים שתי מתנות שהן ד' ביד שם פ"ה סימן ו'. בפירש ר"ע ז"ל ומשום דלא כתיב בה בקרא קדש קדשים וכו'. אמר המלקט והקשו תוס' ה"ר פרץ ז"ל תימא דמהאי טעמא הל"ל גבי זבחי שלמי צבור דהא לא כתיב קדש קדשים וילפינן להו בגמרא מדאתקש לעולה על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם מה עולה קדש קדשים וכו' ותרצו כיון דמ"מ יליף ליה מקרא דהוא קדש קדשים לא הוצרך למתנייה אבל עולה דליכא שום פסוק הוצרך לשנותו ע"כ. ועיין בתוס' דלקמן פ' דם חטאת (זבחים דף צ"ז ע"ב) ופי' רש"י ז"ל העולה קדש קדשים שהרי כולה עולה לגבוה ואין לך קדשי קדשים גדול מזה ובקדשי' קלים גופייהו מאי דאזיל מינייהו לגבוה קדשי קדשים הוא כדתנן לקמן פ' כל התדיר מעשר בהמה קודם לעופות מפני שהוא מין זבח ויש בו קדשי קדשים דהיינו דמו ואמוריו ע"כ:

2ודמה טעון שתי מתנות שהן ד'. כתב הראב"ד ז"ל בפירושו למסכת תמיד בר"פ לא היו כופתין וז"ל שיירי הדם היה שופך על יסוד דרומית יש מקשין בפרק איזהו מקומן אמאי לא קתני בעולה דשיירי הדם היה שופך על יסוד דרומי כדקתני בחטאות הצבור והיחיד ובשעירים הנשרפים שמגיד לנו היכן היה שופך שיירי הדם ה"נ ה"ל לאשמועינן גבי עולה היכן היה שופך שיירי הדם וכדאשמעינן בעולת התמיד בר"פ לא היו כופתין שיירי הדם היה שופך על יסוד דרומית דלא מסתבר לחלק בין עולת התמיד לשאר עולות ויש לתרץ שאלמלא פרים ושעירים משונים בשפיכתם מחטאות הצבור והיחיד לא היה צריך לפ' בחטאות הצבור והיחיד היכן היה שופך שיירי הדם משום דהוה אמרינן כיון דתנא בחדא ה"ה בכולהו מפני שכל הקדשים טעונין שפיכה בשיירי דמיהן חוץ מבכור ומעשר ופסח שהיה שופך שפיכה אחת אבל בשביל שפרים ושעירים הנשרפים שיירי דמיהם נשפכין על יסוד מערבי הוצרך לפ' בחטאות הצבור והיחיד דשיירי הדם היה שופך על יסוד דרומי ותנא חטאות הצבור והיחיד וה"ה לכולהו אלא שיש להקשות על זה דאמאי קתני בכולהו מעולה ואילך ודמן טעון שתי מתנות דה"נ ה"ל למיתני בעולה וה"ה לכולהו אלא י"ל דהיינו טעמא דלא נקט שיירי הדם וכו' אלא גבי פרים ושעירים הנשרפים וחטאות משום דכתיב בהו קרא שטעונין שפיכת שירים ליסוד ואחריני דמרבוייא קאתו איכא למימר דלא קתני מיהו מורי ה"ר אפרים היה אומר דודאי דעולה וכל הקדשים חוץ מפרים וחטאות ושעירים הנשרפים אין נשפכין ליסוד השירים שלהם מדלא קתני להו בסדר המשנה הכא בפ' איזהו מקומן עכ"ל בתוספת קצת ביאור לשונו ז"ל והאריך ליישב הסוגיות אשר יקשה מהם לרבו ז"ל. ותוס' ז"ל תרצו בשם ה"ר יעקב מאורלינאש ז"ל דכיון דאשמעינן תנא דפנימיים ביסוד מערבי וחיצונים דרומי לא חש תו למיתני דכל כי רוכלא ליחשוב בכל החיצונים כיון דאשמעינן לאפוקי ממ"ד כולהו ביסוד מערבי ומ"ד כולהו ביסוד דרומי ואע"ג דחשיב בכל פנימיים היינו משום דהתחיל בפנימיים וצריך למיתני בחיצוניים ואין רוצה להפסיק ע"כ:

3שתי מתנות שהן ד'. בקרן מזרחית צפונית וכו' לשון ר"ע ז"ל עד ועולה טעונה תחלת מתן דמה כנגד היסוד. אמר המלקט דא"ר עקיבא ק"ו ומה שירים שאין מכפרין ואין באין לכפרה טעונין יסוד תחלת דם עולה שמכפרת ובאה לכפרה אינו דין שטעונה יסוד: בסוף פירש ר"ע ז"ל הא כיצד נותן שתי מתנות שהן ארבע. אמר המלקט כמין גמא דהיינו כמין כף פשוטה שלנו שזורק כנגד הפנה והדם מתפשט לשתי רוחות הפנה והרי הוא כמין גאם אות יונית וזו היא סברת ת"ק דבברייתא ושמואל נמי ס"ל כותיה ור' ישמעאל סבר דפיסוק בעינן אע"פ שבשתי קרנות הוא נותן ויליף לה מג"ש דנאמר כאן סביב פי' בעולה ואשם ונאמר בחטאת סביב מה להלן פיסוק ד' מתנות פירש ד' מתנות נפסקות זו מזו דהא על ד' קרנות הוא נותן אף כאן אע"ג שבשתי קרנות הוא נותן בעינן פסוק ד' מתנות דאותה מתנה שנותן לקרן שהוא כשתים צריך לפסוק דהיינו נותן וחוזר ונותן לצפונה של קרן ולמזרחה של קרן לדרומה של קרן ולמערבה של קרן אי מה להלן ד' מתנות על ד' קרנות אף כאן ד' מתנות על ד' קרנות אמרת עולה טעונה יסוד פי' תחלת מתנותיה צריכה נגד היסוד שהוא יסוד למזבח תחת מקום המתנה ובק"ו אייתיניה בברייתא בגמ' לעיל בפירקין וכדכתיבנא וקרן מזרחית דרומית לא היה לה יסוד הלכך בקרן מזרחית צפונית היה מתחיל. ורב נמי הכי ס"ל דנותן וחוזר ונותן כר' ישמעאל:

4וכליל לאשים. כתוב באבודרהם והמון העם קורין לאִשִים השין רפויה וטעות הוא כי לקריאתם יהיה משמעו מענין אליכם אִשִׁים אקרא והנכון לקרות השין דגושה שהוא מענין ואִשָׁים לא תכבה ולכן אין לכתוב בו יוד בין האלף והשין ע"כ: