מלאכת שלמה על משנה זבחים ה:ה
מלאכת שלמה על משנה זבחים · Melekhet Shelomoh on Mishnah Zevachim 5:5
Open in the reader →1זבחי שלמי צבור וכו'. בגמרא בעי זבחי שלמי צבור דשחיטתן בצפון וכו' מנלן ומסיק אמר קרא על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם ללמד דמה עולה קדשי קדשים אף זבחי שלמי צבור קדשי קדשים ומה עולה בצפון אף זבחי שלמי צבור בצפון. ורש"י בפירש החומש כתב בפ' אמור קדש יהיו לפי ששלמי יחיד קדשים קלים הוצרך לומר בשלמי צבור שהם קדשי קדשים ע"כ. ולע"ד קשה קצת למצוא טעם נכון למה נקראו השלמים בתואר כנוי זבח טפי מכל הקרבנות כדאשכחן הכא גבי שלמי צבור שהם קדשי קדשים וגם בקדשים קלים שהן שלמי יחיד נקראין זבחי שלמים כדתנן במשנה ג' דבפ"ז דשקלים ובדוכתי אחריני דנהי דגם בקרא קראם זבחים כדאשכחן הכא וכתיב נמי ויעלו עולות ויזבחו זבחים שלמים וגם בשלמי יחיד כתיב ולמלואים ולזבח השלמים ואם זבח שלמים קרבנו מכל מקום אקרא גופיה צריך טעם למה דמאי שנא משאר זבחים שנקראו השלמים ביחוד בשם זה טפי מכל שאר הקרבנות ולפעמים בשם זבח לבד בלא שותפות שם שלמים ואפשר מפני שרוב הקרבנות של נדר ונדבה הם לשלמים מפני שיש מהן חלק לגבוה ולכהנים ולבעלים דמש"ה הוא דאיקרו שלמים לשון כלים: בפירוש ר"ע ז"ל וזבחי שלמי צבור סמך אותן הכתוב לחטאת וכו'. אמר המלקט ותוס' ז"ל הקשו וא"ת כיון דאיתקש לחטאת א"כ יפסלו שלא לשמה כחטאת ולרבנן דדרשי פ"ק אותה ניחא אבל לר' אליעזר קשה ע"כ:
2אשם שפחה חרופה. כתוב באבודרהם דגם נקרא אשם ודאי וקשה לע"ד דכולהו חמשה הראשונים נקראים אשם ודאי. גם כתוב שם דחמשה אשמות הראשונים סמוכים ולכך נקודה האלף בשב"א פת"ח אבל הששי שהוא אשם תלוי האלף נקודה בקמץ מפני שהוא שם דבר ע"כ. והשנים הראשונים דהיינו אשם גזילות אשם מעילות הם הנקראים אשם סתם בכל דוכתא. וכתב הרמב"ן ז"ל בסוף פ' ויקרא ולא נתברר מה טעם יהיה שם הקרבן הא' חטאת ושם האחד אשם וכולן יבואו על חטא ולא נוכל לומר בעבור שהחטאת נקבה כי יש חטאת זכר שעירים ופרים ואין לומר שיהא מפני חומר החטא כי הנה המצורע מביא שני קרבנות שם האחד חטאת והשני אשם. והנראה בעיני כי שם אשם מורה על דבר גדול אשר העונש יתחייב להיות שמם נאבד בו מלשון האשימם אלהים ויאשמו נאות מדבר וכן תאשם שומרון כי מרתה באלהיה וכן אשמים נענשים וחטאת מורה על דבר נטה בו מן הדרך מל' אל השערה ולא יחטיא והנה אשם גזלות ואשם שפחה חרופה בעבור שהם באים אף על המזיד יקרא קרבנם אשם וכן אשם הנזיר אבל אשם מעילות אע"פ שהוא בשוגג בעבור שהוא בקדשי ה' יקרא הקרבן אשם כי החטא הגדול יתחייב להיותו אשם בו כאשר יקרא מעילה וענין המצורע בעבור שהמצורע חשוב כמת והנה הוא כבר שמם בה ויקרא קרבנו הראשון אשם שיגן עליו מן האשמה אשר הוא שמם בה והשני חטאת שהוא מכפר שגגותיו וטעם אשם תלוי מפני שבעליו סבור שאין עליו עונש כי לא נודע שחטא ומפני זה החמיר עליו הכתוב בספקו יותר מודאו והצריכו איל בכסף שקלים ואילו נודע היה מביא חטאת בת דנקא וקראו אשם לאמר שהוא בשני סלעים כאשמות החמורים לרמוז לו שאם יהיה נקל בעיניו ולא יביא כפרתו יהיה שמם בעונו עכ"ל ז"ל. וביד רפ"ט דהלכות מעשה הקרבנות וסי' ג' ד' ובפ' עשירי סי' ג' ז' ובפ"ט דהלכות שגגות: