מנורת המאור, אור עולם יז

1פרק שבעה עשר, בענין אהבת החברים

2לעולם יהיה אדם אוהב את הבריות, ומצוה זו מצות עשה מן התורה, שנא' ואהבת לרעך כמוך. ומה שאמ' לרעך, ולא אמ' רעך, בא ללמד, שחייבה תורה לאהוב ולחמוד לחבירו כל מה שהוא אוהב וחומד לנפשו. ר' שמעון בן אלעזר אומר, בשעה שאמ' הב"ה דבר זה, ואהבת לרעך כמוך אני ה', אני בראתיו, אם את אוהבו, אני נאמן לשלם [לך] שכר, ואם לאו, אני דיין ועתיד ליפרע.

3לעולם יקרב אדם את אוהביו, שכל האוהב את שכיניו, ומקרב את קרוביו, ונושא את בת אחותו, והמלוה לעני סלע בשעת דחקו, עליו הכתו' אומר אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני.

4לעולם ישתדל אדם להתחבר לטובים ויתרחק מחברת הרשעים ובני הבליעל.

5לעולם לא ירבה אדם רעים בתוך ביתו, שנא' איש רעים להתרועע.

6לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו, שמתוך טובתו בא לידי גנותו.

7לעולם אל תכבד את הרשעים, מנא לן, מאחאב, שהחיה את בן הדד ולבסוף הרגו.

8לעולם הוי מכבד את הזקנים וקח עצתן, מנא לן, מרחבעם בן שלמה, ואמ' ן' סירא סבא בביתא, טבא בביתא.

9לעולם [יהיו כל בני אדם בעיניך כלסטים, והוי] מכבדן כרבן גמליאל.

10לעולם תהא אימת צבור עליך, שהרי כהנים אחוריהם כלפי שכינה ופניהם כלפי העם.

11לעולם אל יוציא אדם את עצמו מן הכלל.

12לעולם לישתיף איניש נפשיה בהדי צבורא.

13לעולם חייב אדם לצער את עצמו עם הצבור.

14לעולם אל ימהר אדם את רגליו לבית חבירו.

15לעולם אל יכנס אדם לבית חבירו פתאום, אלא קורהו קודם. למדנו מהב"ה, כשעמד על פתח הגן, קרא קודם לאדם, שנא' ויקרא ה' אלהים אל האדם ויאמר לו איכה.

16לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב.

17לעולם ידע אדם אצל מי יעמוד, ואצל מי ישב, ואצל מי ישיח, ואצל מי חותם את השטר.