מדרש לקח טוב, שמות יב:ג

1דברו אל כל עדת בני ישראל. א״ר ישמעאל וכי שניהם היו מדברים, והלא כבר נאמר ואתה תדבר אל בני ישראל, אלא כיון שהיה משה רבינו מדבר היה אהרן מימינו, ואלעזר משמאלו, ואיתמר מימין אהרן, והי׳ הדבור יוצא מביניהן, כאילו יוצא מבין שניהם, ר׳ שמעון בן יוחי אומר משה היה חולק כבוד לאהרן, ואהרן למשה, והדבור יוצא מביניהון, כאילו שניהם מדברין.

2אל כל עדת בני ישראל. מלמד שהמצוה על כל ישראל.

3לאמר. לדורות.

4בעשור לחודש הזה. מה בא ללמדנו, להוציא פסח דורות שאין צריך להיות מקחו מבעשור אלא כל זמן שירצה.

5ויקחו להם. וכי כולן היו לוקחין, אלא אחד היה לוקח על ידי כל הבית, מיכן דשלוחו של אדם כמותו.

6איש שה. טלה וגדי בכלל שה, שנאמר שור שה כשבים ושה עזים (דברים יד ד).

7לבית אבות. אלו משפחות, כענין שנאמר למשפחותם לבית אבותם (במדבר א ב). מנין שאם היה עשר משפחות לבית אב אחד, שיוצאים בפסח אחד, ת״ל שה לבית.