מדרש לקח טוב, שמות טו:ב

1עזי, וזמרת יה. עזי זו התורה, שנאמר ה׳ עוז לעמו יתן (תהלים כט יא).

2ד״א עזי תקפי, שנאמר ה׳ עזי ומעוזי (ירמיה טז יט), ואומר ה' עזי ומגני (תהלים כח ז), ד״א עזי מלכות, שנאמר ה׳ בעזך ישמח מלך (שם כא ב), ואומר ויתן עז למלכו (ש״א ב י).

3ד״א עזי, עוז אתה לכל באי העולם ועוזי ולנו ביותר.

4וזמרת. אתה לכל באי עולם ולנו ביותר, שנאמר ונעים זמרות ישראל (ש״ב כג ב), ואומר כי תפארת עוזמו אתה (תהלים פט יח).

5ויהי לי לישועה. ישועה אתה לכל באי עולם ולנו ביותר.

6ד״א ויהי לי לישועה. לשעבר, ויהי לעתיד לבא.

7זה אלי ואנוהו. ר׳ אליעזר אומר מנין אתה אומר שראתה שפחה על הים, מה שלא ראו ישעיה ויחזקאל, שנאמר זה אלי ואנוהו. וכתיב וביד הנביאים אדמה (הושע יב יא), וכתיב נפתחו השמים ואראה מראות אלהים (יחזקאל א א), אבל על הים כולם ראו ואמרו זה אלי ואנוהו.

8ד״א ואנוהו. א״ר ישמעאל וכי אפשר לבשר ודם להנוות לקונו, אלא אנוה לו במצות, אעשה לפניו לולב נאה, סוכה נאה, ציצית נאה, תפלה נאה.

9ד״א אנוהו. אנוה שמו הנכבד והנורא בפני כל האומות, שיאמרו כי אין כה׳ אלהינו, שנאמר מה דודך מדוד היפה בנשים (שה״ש ה ט), שכך אתם מומתים על שם קדשו, שנאמר על כן עלמות אהבוך (שם א ג), אפילו הן מומתין אין כופרין בך, שנא׳ כי עליך הורגנו כל היום (תהלים מד כג), ואומר כי שבעה ברעות נפשי (שם פח ד), ואומר אם שכחנו שם אלהינו (שם מד כא), בזמן שהעובדי כוכבים אומרין לישראל הרי אתם נאים, הרי אתם גבורים, הרי אתם חכמים, בואו והתערבו עמנו, ישראל אומרים לעובדי כוכבים, אם מכירין אתם אותו, עתה שמעו נא מקצת שבחו, דודי צח ואדום דגול מרבבה (שה״ש ה י), וכל הענין, מיד הם אומרים א״כ נלכה עמכם כי שמענו ה׳ עמכם, שנאמר אנה הלך דודך היפה בנשים וגו׳ ונבקשנו עמך (שם ו א), וישראל אומרים להם, אין לכם חלק בו, אלא דודי לי ואני לו (שם ב טז).

10וחכמים אומרים זה אלי ואנוהו. מקום מקדשו, וכה״א אל נוה קדשך (שמות טו יג).

11אלהי אבי. אני טהורה בת טהורים קדושה בת קדושים.

12וארוממנהו. ר' שמעון בן אלעזר אומר בזמן שישראל עושין רצונו של מקום הוא מושיעם ומתגדל שמו בעולם, שנאמר ויהי כשמוע כל מלכי האמורי וגו' (יהושע ה א), ואומר כי שמענו את אשר הוביש ה׳ את מי ים סוף (שם ב י).

13ד״א אלהי אבי וארוממנהו. על נסים שעשה את אבותינו, ואשר עתיד לעשות לנו מכאן ולהבא.