מדרש לקח טוב, שמות טו:כב

1ויסע משה את ישראל מים סוף. ר׳ יהושע אומר נסיעה זו על פי משה, והשאר על פי ה׳ יחנו ועל פי ה׳ יסעו.

2ד״א ויסע משה. כיון שאמר להם משה סעו לא אמרו לו להיכן ניסע, והיכן נלך דרך המדבר הזה בלא צידה, אלא מיד נסעו ולא איחרו, עליהם נאמר הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך וגו׳ לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה (ירמיה ב ב), וג׳ מסעות חזרו לאחוריהם, שכן כתוב בפרשת אלה מסעי, ויסעו מפי החירות (במדבר לג ח), ויסעו ממרה (שם שם ט), ויסעו מאלים ויחנו על ים סוף (שם שם י).

3ויסע משה. ר' אליעזר אומר על פי הגבורה נסעו, ומהו ויסע, מלמד שהסיען בעל כרחן, שכיון שראו פגרי מצרים אמרו כיון שנשמדו כל מעבידנו בואו ונחזור למצרים ונכבשוה, שמא תאמרו אמרו ולא עשו, ת״ל וימאנו לשמוע ולא זכרו נפלאותיך (נחמיה ט יז). ר׳ יהודה אומר עבודת כוכבים עברה עם ישראל בים, והסיעה משה מהם באותה שעה, ומרנא ורבנא ר׳ טוביהו בנו של רבינו הגדול רבי אליעזר זצ״ל שמע מאביו, ויסע משה את ישראל, בעל כרחן, לפי שהיו מוצאין בתוך הים אבנים טובות ומרגליות, ולא היו רוצים לצאת משם, לכך כתיב ויסע.