מדרש לקח טוב, שמות טו:כג

1ויצאו אל מדבר שור. אמרו רבותינו ז״ל במכילתא, מדבר שור הוא מדבר כזב, והיה שמונה מאות פרסה על שמונה מאות פרסה, וכולו מלא נחשים ועקרבים, שנאמר המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון (דברים ח טו), שרף הוא אפעה, כשהוא רואה צל עוף פורח, מיד העוף נושר אברים אברים, ואעפ״כ לא אמרו איה ה׳ המעלה אותנו [מארץ מצרים] המוליך אותנו[במדבר] בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות (ירמיה כו), [מהו צלמות] מקום צל ועמו מות.

2אמר ר׳ אבא דבר זה סח לי רבינו הקדוש, אדם אחד היה בארץ ישראל, פעם אחד עלה להר ללקוט עצים וראה את הנחש ישן, והוא לא ראהו ומרוב פחדו נשר שער ראשו ועוד לא נצמח והיו קורין אותו מרוטה.

3וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים. ר' יהושע אומר מים ממש, דורשי רשומות אמרו שלא עסקו בדברי תורה, לפיכך תקנו אבות הראשונים, להיות ישראל קורין בתורה שבת ושני בשבת וחמישי בשבת, שלא יהיו שלשת ימים בלא תורה.

4ויבאו מרתה, ר׳ יהושע אומר בשלשה מקומות באו ישראל באותה שעה.