מדרש לקח טוב, שמות כ:יז

1ויאמר משה אל העם אל תיראו. היה משה רבינו מזרזן, להודיע שבחו וחכמתו של משה רבינו היאך היה עומד ומפייס כל אותן האוכלוסין, עליו מפורש בקבלה החכמה תעוז לחכם (קהלת ז יט).

2כי לבעבור נסות אתכם. בשביל לגדל אתכם בין האומות.

3בא האלהים. כשם שהנס גבוה, כך תתנשאו על האומות שיאמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה (דברים ד ו), כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש (שם ה כג).

4ובעבור תהיה יראתו על פניכם, זו בושה. זה סימן טוב באדם שהוא ביישן, שכל אדם שהוא ביישן לא במהרה הוא חוטא, שנאמר לבלתי תחטאו, מגיד שהבושה מביאה לידי יראת חטא, אבל מי שהוא אינו ביישן הוא חוטא, שנאמר הובישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו וגו׳ (ירמיה ו טו), וכל שיש בו עזות מצח היא מעידה עליו, שנאמר העז איש רשע בפניו (משלי כא כט), ואומר הכרת פניהם ענתה בם (ישעיה ג ט), לפיכך ראוי לאדם להתנהג עצמו בשפלות ובענוה אז יצלח.