מדרש לקח טוב, בראשית א:יב

1ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו. כלומר שלא ישתנו מאחר כן אלא המין ההוא יזרע אם יצא כאותו המין.

2למינהו. שעורים יצאו שעורים. חטים יוציאו חטים. וכן עץ פרי למינהו.

3ד"א עשב מזריע זרע ועץ עושה פרי. כי כל מעשה בראשית בקומתן נבראו כמו האילנות בניסן מלאים. ולא כמו שהן בתשרי. ולמה בראן הקב"ה כך בקומתן. כדי שימצא אדם לאכול. שנאמר חכמות בנתה ביתה. חצבה עמודיה שבעה. טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה (משלי ט א ב) אחרי כן. שלחה נערותיה תקרא [שם]. שכן דרך כל העולם מתקן סעודה ואח"כ מכניס אורחים.

4וירא אלהים כי טוב. מלמד שנבראת גן עדן לצדיקים. שנאמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך (תהלים לא כ).