מדרש לקח טוב, בראשית א:יג

1ויאמר אלהים יהי מארת. לא אמר יהיו מאורות אלא ללמדך כי האור שברא ביום ראשון ממנה נהיו המאורות על כן כתוב יהי. כלומר יהי האור מאורות שנחלק למאורות השמש והירח והכוכבים והמזלות.

2מארת. כתיב חסר. לפי שהן לוקין בשעה שהקב"ה מלקה את האומות. שנא' כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו. ומאותות השמים אל תחתו. כי יחתו הגוים מהמה (ירמיה י ב).

3ברקיע השמים. הוא הרקיע המבדיל בין מים למים.

4להבדיל בין היום ובין הלילה.

5וכי המאורות מבדילין והלא האור מבדיל. שנא' ויבדל אלהים בין האור ובין החשך (בראשית א ד) אלא כך פירושו יהי האור מאורות. אותו האור שנברא להבדיל בין היום ובין הלילה.

6והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים. לא אמר הכתוב והיו להבדיל. אלא והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים. למדנו כי להבדיל עונה על האור הנברא להבדיל והמאורות נבראו לאותות ולמועדים ולהאיר על הארץ. והיו לאותות כי השמש הוא אות ליום שאינו נוהג בלילה. והירח הוא אות בכל מולד ומולד לדעת תחלת החדש וסופו. כי הולכת הלבנה בגלגל הרקיע מהלכת בשלשים יום. כל מה שמהלך השמש כל השנה כולה. כי שנים עשר מזלות הם. טלה. שור. תאומים. סרטן. אריה. בתולה. מאזנים. עקרב. קשת. גדי. דלי. דגים. וכל אחד ואחד יש לו שלשים מעלות. כנגד ל' יום של חדש. ובכל יום עולה השמש מעלה. בניסן מתחיל מטלה והלבנה עמו. לפיכך הלבנה לעולם בתחלת החדש קרובה לחמה. וכן בסוף החדש. כי הלבנה רצה במהרה ועד שהחמה מגעת לסוף המזל הלבנה עוברות כל השנים עשר מזלות. ומשגת את החמה בסוף המזל. כן כל שנים עשר חדש. ובסוף השנה משתנית החמה מסוף הגלגל לתחלתו וע"כ שמה שנה.

7ד"א מנין ש"נ"ה ורביע.

8והיו לאותות ולמועדים. לקדש בהם מועדי ה'. שנת החמה יתירה על שנת הלבנה יכ"א ר"ד. י' ימים וכ"א שעות ור"ד חלקים. והחלקים אלף ושמונים בשעה. לפיכך תקנו רבותינו שבעה חדשי עבורים במחזור לבנה. להשוות שנת החמה עם שנת הלבנה. כי תשעה עשר פעמים יכ"א ר"ד עושים שבעה חדשים עיבור מכ"ט יום ומחצה ושתי ידות שעה וע"ג חלקים. ונשארו מהם שעה ותפ"ה חלקים.

9ולימים. כמשמעו.

10ולשנים. למנות בהם שנים שנה אחר שנה. כי לולא כן לא היינו יכולין למנות שנים. ד"א והיו לאותות. אלו שבתות. שנא' כי אות הוא ביני וביניכם (שמות לא יג).

11ולמועדים. אלו רגלים.

12ולימים. ראשי חדשים.

13ולשנים. זה קידוש שנים. אמר רב נחמן והוא סימן טוב. עשו מונה לגדול. והוא מושל ביום כדרך שעשו מושל בעולם הזה. יעקב מונה לקטן והוא מושל בעולם הזה מעט וכולו לעתיד. כי הרקיע מתגלגל במערב. וכל המאורות הולכים אל המערב. שנאמר וצבא השמים לך משתחווים (נחמיה ט ו). כי שכינה במערב לפיכך היה הארון במשכן במערב. וכן הדביר קודש קדשים במערב. והרקיע מתחלק לשבעה חלקים. כנגד שבעה כוכבים. חנכ"ל שצ"מ. חמה. נוגה. כוכב. לבנה. שבתי. צדק. מאדים. הלבנה כעין הרקיע. והנוגע בעובי הרקיע בחלק שני. והצדק בשלישי. והחמה ברביעי. והכוכב בחמישי. והמאדים בששי. ושבתי בשביעי. והכוכבים עמהם. ויש הפרש בין כל אחד ואחד כעובי גלגל הרקיע. לפיכך ביאת הלבנה בדרך קצרה. והחמה בארוכה.

14סידור כוכבי המזלות. גובה המזל העשירי לו ושפילתו ברביעי. והמסתכל בשבתי. גובהו בין חמה וטלה. ושפילתו מאזנים. צדק גבהו סרטן ושפילתו גדי. מאדים גובהו גדי ושפילתו סרטן. נוגה גובהו דגים ושפילתו בתולה. כוכב גובהו בתולה ושפילתו דגים. לבנה גובהו שור ושפילתו עקרב. מקום שפילתו של זה גובהו של זה. ומקום גובהו של זה שפילתו של זה.

15ושבעה מעלות לשבעה כוכבים. בין מעלה התחתונה למעלה העליונה תש"ל חבלים בחבל השמים. כל חבל יש לו מאה וחמשים חבלים בחבל הארץ. מעלה שניה גבוה מן התחתונה ג' חבלים בחבל השמים וכל חבל יש לו קס"א בחבל הארץ. מעלה הרביעית לחמה סובב לרקיע בשנים עשר חדש והוא גבוה ממעלה שלישית שני חבלים בחבל השמים כל חבל יש לו מאה ושלשים חבלים בחבל הארץ. מעלה חמישית למאדים והוא גבוה מן הרביעית ארבע מאות ושלשים חבלים בחבל השמים וכל חבל יש לו קי"ט חבלים בחבל הארץ. מעלה ששית והוא לצדק גבוה ממעלה חמשית [תרי"ב] חבל בחבל השמים. וכל חבל יש לו קי"ט חבלים בחבל הארץ. מעלה שביעית לשבתי והוא גבוה מן הששית חמשה מאות ועשרה חבלים בחבל השמים וכל חבל יש לו ל"ד חבלים בחבל הארץ. נמצא ממעלה התחתונה של לבנה עד מעלה העליונה של שבתי רום אלף ותתל"ח חבלים בחבל השמים שהם כ"ח רבוא אלפים ורפ"ז חבלים בחבל הארץ. וחבל הארץ ג' אמות. החמה לוקה בקי"ז ימים בין שני התנינים ומשחרת. והלבנה לוקה מי"ב חודש לי"ב בראשו וזנבו של תנינים ומאדמת. טלה פרס ומדי. שור כשדיים. תאומים כוזריים. סרטן ארמיניא. אריה מלכות אדום. בתולה אשכנזיים. מאזנים אפריקיאה. עקרב מדבר. קשת כושיים. גדי ארץ ישראל. דלי מצרים. דגים הונדיאה המכונה אלהנדי.