מדרש לקח טוב, בראשית ב:ו

1ואד יעלה. ה' שמות נקרא. עב. שמעבב פני הרקיע. אד. ששובר לבעלי מפקעי שערים. ענן שעושה הבריות ענוים. נשיאים. שעושה נשיאים. חזיז. שעושה חזיונות ברקיע.

2ואד יעלה. הוא הענן הנושא המטר שהן עשוין כנודות מחוללין. והן ככברה. שנא' חשרת מים עבי שחקים (תהלים כב יב). וסיפר כל מעשה הגן וזכר בתוכו מעשה יצירת האדם. דכתיב וייצר ה' אלהים את האדם. בשני יודי"ן ביצר טוב. ויצר הרע.

3ד"א וייצר ה' אלהים. שתי ייצירות אחד לאדם ואחד לחוה.

4ד"א יוצרו ויצרו. דא"ר יוחנן אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי.

5את האדם. א"ד"ם. "אפר "דם "מרה. ב"ש"ר. "בושה "סרוחה "רימה.

6בשלשה דברים דומה אדם למלאכי השרת. ובשלשה לבהמה. הולך בקומה זקופה כמלאכי השרת. ומשיחין כמלאכי השרת. ויש בו דעה כמלאכי השרת. ובשלשה לבהמה. אוכלין ושותין כבהמה ומשמשין כבהמה. ומוציאין ריעי כבהמה. מכל העולם כולו הוצבר עפרו. שנא' גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו (תהלים קלט טז). ארבעה שמות לאדמה. כנגד ד' תקופות. ארץ. תקופת ניסן מריצה הפירות. תבל. תקופת תמוז מתבלת הפירות. אדמה. תקופת תשרי עושין בולין של אדמה. ארקא. תקופת טבת מריקה הפירות.

7ויהי האדם לנפש חיה. תרגום לרוח ממללא. שהרי הבהמות יש בהן נשמת חיים. שנא' כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו (בראשית ז כב). אבל האדם לנפש חיה הוא. וכן הוא אומר חי חי הוא יודך כמוני היום (ישעי' לח יט).