מדרש לקח טוב, בראשית ב:ח

1ויטע ה' אלהים גן בעדן. הוא לשון זכר. גינה לשון נקבה. והגן הוא מקום אילנות ועדן הוא מקום מבועי מים. ומקום נחלי דבש וחמאה. ועידון הנשמה. שנאמר ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. ואומר (איוב כ יז) אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה. והוא מקום שלא נכנס בו אדם הראשון. ולא שלטה בו עין. אלא גנוז וצפון לצדיקים. שנא' עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו (ישעיה סד ד).

2מקדם. ממזרחו של עדן נטע הגן.

3וישם ה' בגן את האדם אשר יצר. כי לכך יצרו.