מדרש לקח טוב, בראשית מז:כח

1ויחי יעקב. כתוב טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח (קהלת ד ו). טוב היה לאבינו יעקב. אלו שבע עשרה שנה במצרים. שנא' ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה. שחיה אותם בנחת. והשבטים סביבותיו. ובני בניו פרים ורבים. ועיניו רואות ולבו שמח. אין שטן ואין פגע רע. ויוסף בנו מלך על הארץ. ומביא ונותן לתוך פיו. שנאמר ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף (בראשית מז יב). ממלא חפנים עמל ורעות רוח. ממאה ושלשים שנה שלא היה אלא כולם בעמל. שנאמר וישטום עשו את יעקב (שם כז מא). וכתיב ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לך (שם שם מג). וכתיב הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה (שם לא מ). וכתיב את עניי ואת יגיעי כפי (שם שם מב). ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אותי (שם לד ל). ויקרע יעקב שמלותיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים (שם לז לד). כל אותם השנים היה עמל ורעות רוח. לכך נאמר ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה. אלו השבע עשרה חיה בהם חיים טובים.

2ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה. חזר הכתוב והכליל הי"ז עם הק"ל. היינו דאמרי אינשי סופך טוב כולך טוב. אשריהן לצדיקים שהקב"ה מייסרן בייסורין בתחלתן. ובסוף מרחם עליהם. ומביאם אל קבר בשיבה טובה. וע"ז נאמר טוב אחרית דבר מראשיתו (קהלת ז ח).

3ויחי יעקב בארץ מצרים. למה הפרשה זו סתומה. שכיון שנפטר יעקב אבינו התחיל השעבוד. ד"א למה הפרשה זו סתומה. לפי שמשבא יעקב אבינו למצרים נסתתמו ממנו הצרות. שנאמר ותחי רוח יעקב אביהם (בראשית מה כז).

4ד"א למה הפרשה זו סתומה. לפי שביקש יעקב אבינו לגלות את הקץ ונסתתם ממנו.