מדרש לקח טוב, ויקרא טו:כה
מדרש לקח טוב · Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:25
Open in the reader →1פס'. ואשה כי יזוב זוב דמה. בין גיורת בין שפחה בין משוחררת. כי יזוב זוב דמה. דמה מחמת עצמה ולא מחמת ולד וכו'. דהמקשה במסכת נדה. ימים רבים מיעוט ימים שנים רבים שלשה. בלא עת נדתה יכול הרואה שלשה בתחלה תהא זבה ת"ל על נדתה אחר נדתה היא הנקראת זבה אינה נקראת זבה בתחלה אלא נדה. אין לי אלא סמוך לנדתה. מופלג מנדתה מנין ת"ל כי תזוב על נדתה. תנן במסכת (פסחים) [ערכין] אין פתח בטועה פחות משבעה ולא יתר על שיבעה עשר טועה שאמרה יום אחד טמא ראיתי (פיחת הי"ז) [פתחה י"ז] שני ימים טמא ראיתי פיתחה שבעה עשר שלשה ימים טמא ראיתי פיתחה חמשה עשר ששה ימים טמא ראיתי פיתחה י"ד שבעה ימים טמא ראיתי פיתחה שלשה עשיר שמונה ימים טמא ראיתי פיתחה י"ב תשעה ימים טמא ראיתי פיתחה י"א עשרה פתחה י' י"א פתחה ט' י"ב פתחה ח' י"ג פתחה ז' שאין פתח בטועה פחות משבעה ולא יתר על י"ז וכו' הילכ'. פירו"ש יום אחד טמא ראיתי ואיני יודעת אם בימי נדתי אם בימי זיבתי פיתחה י"ז שעד י"ז יום אינה חוזרת לפתחה כפתחה הראשון דאמרינן הך יום טמא דחזת סוף זיבתה הוא והשתא אתו ז' ימי נדה שהיא ראויה להיות נדה בהם והדר תלתה יומי זיבה והדר ז' נקיים הרי י"ז נמצא עד י"ז יום חוזרת לפתח כפתח שאר כל הנשים שאם רואה לאחר מכאן ב' או ג' או ד' יום מונה ומוסיפה כל שעה עד ז' ימים ואפילו ראתה ביום שבעה טובלת לערב ומשמשת מכאן ואילך שומרת יום כנגד יום עד שתראה ג' ימים רצופין והדר מונה ז' נקיים והינו דרך פתח שאר כל הנשים. ולהאי פתח חוזרת עד י"ז ואע"ג דבהנך י"ז יום גופיהו אית ליה דרך אפי' הכא אתא לאשמועינן דהאי יום טמא שראתה חשבינן לה לסוף זיבה לאחמורי עלה. וכי אמרה ג' ימים טמא ראיתי חשבינן להו לסוף זיבה נמי ואינה משמשת עד שתביא קרבן זיבתה ועד שתעמוד ז' נקיים דאלו חשבינן להו לסוף זיבה נמי ואינה משמשת עד שתביא קרבן זיבתה ועד שתעמוד ז' נקיים דאלו חשבינן להו להנך יומי דאמרה יום א' או ב' או ג' לימי נדתה לא מנינן אלא ד' עליהו וטובלת לערב ומשמשת וטהורה לכל דבריה אלא להכי לא חשבינן להו ליומי נדתה לקולה דספיקה דאורייתא היא ולחומרא מפקינן לה ואע"ג דלא צריך ליה למתני כולי האי (ז"ז יום לא) תשב ז' נקיים וסגי לה כדפריך רב אחא בר אהבה לקמן אפילו הכי איצטרך למתני י"ז יום לאשמעינן שעד י"ז יום סיימה כל פתח נדתה וחזרה לתחלת פתחה הראשון דכולהו הנך יומי דחזת מוקמינן להו בסוף זיבה ואי אמרה ד' אמרינן ג' דיומי זיבה והאיך רביעי תחלת ז' יום נדתה ועוד מוספת ט"ז להשלים י"ז שכך הוא שעור פתחה בין ימי נדה לימי זיבה כדאמרינן וכל שהולכת ומוספת בימי טומאה פוחתת בימי טהרה להשלמת י"ז לפתחה עד פתחה שבעה שאין פתח בטועה פחות משבעה שאפילו אם אמרה י"ד יום ראיתי ואפילו ט"ו או עד מאה יום או עד אלף יום אי אפשר לה לחזור לפתחה עד ז' ששבעה ימים נקיים היא צריכה דממה נפשך זבה גמורה ולמעלה מזהה דאפשר לה להטהר בלא ז' נקיים הלכך כל הפחות פחות אינה חוזרת לפתחה בפחות מז' נקיים שהיא מתעכבת לחזור בפתחה אינה מעכבת יותר מי"ז שכן שיעור פתחה בין נדתה בין זבה לטהרתה ואמר בתורת כהנים אין לי אלא מופלג מנדתה יום אחד מנין שנים ג"ד ה"ו ז"ח ט"י מה מצינו ברביעי שהוא כשר לספירה וכשר לזיבה אף אני ארבה אלו שהן כשרין לספירה שיהו כשרין לזיבה. בלא עת נדתה. לרבות אחד עשר לפי שמרבה אני אחד עשר שהיא סופרת בלא עת נדתה ומוציא את שנים עשר שאינו בספירת בלא עת נדתה אין לי אלא הרואה ג' שהיא זבה ומנין לרואה שנים ת"ל ימי זיבה. ומנין שהיא סופרת יום כנגד יום ת"ל טמא יהיה ואע"ג דעיקרי כל הכלי תהיה טומאתו בו לרבות את בעלה: