מדרש לקח טוב, במדבר ו:ד
מדרש לקח טוב · Midrash Lekach Tov, Numbers 6:4
Open in the reader →1פס. כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין. מלמד שאם אכל כזית מכלם סופג את הארבעים. מכל אשר יעשה מגפן היין. יכול אף העלין והלולבים במשמע. ת״ל מחרצנים ועד זג לא יאכל. תנן התם במסכת נזיר בפרק שלשה מינין אסורין בנזיר הענבים הזוגין והחרצנים אסורין לנזיר הזוגין אלו הפנימים חרצנים אלו החיצונים:
2פס'. כל ימי נדר נזרו, הרי הכתוב מוציאו מכלל יין ובא לו ללמד על התגלחת. כל ימי נדר נזרו. נדרו תלוי בנזירתו. ולא נזירתו תלוי בנדרו. כלומר שאפילו לא נדר אלא יום אחד או שעה אחת סופר שלשים יום שנאמר קדוש יהיה. יהי״ה בגימטריא שלשים הוי. תער לא יעבור על ראשו. לעשות (התגלחת כמגלח). עד מלאת הימים אשר יזיר לה'. שאם אמר הריני נזיר (יום אחד) וגלח בתוך שלשים יכול יצא. ת״ל עד מלאת עדיין לא מלאו:
3פס'. (כל ימי הזירו לה'). להביא את נזיר עולמו. על נפש מת לא יבא. ג' כתובים הם. כל ימי הזירו מכל אשר יעשה. וכתיב כל ימי נדר נזרו תער, וכתיב כל ימי הזירו לה' וכו' ומיכן אמרו במשנה במסכת נזיר שלשה מינין אסורין בנזיר הטומאה והתגלחת והיוצא מן הגפן, תנן התם מה בין נזיר עולם לנזיר שמשון שאם אמר הריני נזיר כשמשון בן מנוח כבעל דלילה כמי שעקר דלתות עזה הרי זה נזיר שמשון. ומה בין נזיר שמשון לנזיר עולם. נזיר עולם הכביד שערו מיקל בתער. ואם נטמא מביא קרבן טומאה. נזיר שמשון אינו מיקל ונטמא אינו מביא קרבן: