מדרש לקח טוב, במדבר ו:ז
מדרש לקח טוב · Midrash Lekach Tov, Numbers 6:7
Open in the reader →1פס'. לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו לא יטמא להם. למעלה אומר (ועל כל נפשות) [על נפש] מת לא יבא שומע אני אפילו בנפש בהמה ת״ל לאביו. מה אביו אדם אף כל אדם. ולאמו למה נאמר והלא זכיתי מן הדין אם לאביו אינו מטמא ק״ו לאמו. נאמר כאן אמו ונאמר בכהן גדול אמו מה אמו האמורה להלן בכהן גדול מיטמא בנגעם ובזיבתן אף אמו האמורה כאן מיטמא הוא בנגען ובזיבתן. לאחיו ולאחותו. זה חומר בנזיר מכהן הדיוט. ואע״פ שקדושת נזיר לפי שעה אינו מטמא לקרוביו אבל מטמא הוא למת מצוה. לבנו ולבתו. לא נאמר שכבר למדנו. ולמה נאמר כאן לאחיו ולאחותו לומר לך לאחותו אינו מטמא אבל מטמא הוא למת מצוה, אבל לבנו ולבתו לא נאמר שכבר למדנו מן הדין מלאביו ולאמו. ד״א לבנו ולבתו למה לא נאמר לומר לך שאין הקטנים נזורין @?![א]@??. לא יטמא להם במותם. אבל מטמא הוא לנגיעתן ולזיבתן. ד"א במותם אינו מטמא אבל עומד הוא בהספד ובשורה. כי נזר אלהיו על ראשו. בין שיש לו שער בין שאין לו שער: