מדרש פנחס י

1בעה"י ארשום קצת נוסחאות בתפלה ומנהגים טובים ממה שקלט הזכרון ממה ששמעתי מרבותינו הקדושים נבג"מ הרב ר' בנימין זאב הלוי זצללה"ה והרב ר' רפאל זצללה"ה הן מפיהם הקדושים הן נאמנים שהעידו בשמם ואחר הנשכחות יצילו א' משגיאות: יגדל היה אומר הרז"ל רק בשבת ולא בחול ומפי מורי הררבז"ה זצללה"ה שמעתי שבביהמ"ד של הרז"ל מאנשים הגדולים היו נוהגים כן אבל האנשים הקטנים היו אומרים גם בחול והוא מו"ה היה נוהג כאנשים הקטנים כ"ש מפיו אבל על מוהר"ר זצללה"ה העידו ששמע בקהילתינו את ר' ליב בורליווקר שהתפלל לפני העמוד בחול ואמר יגדל ושלח אליו שלא לאמר בחול:

2אלקי נשמה שמעתי ממו"ר הר"ר ז"ל שאמרו סמוך לאשר יצר:

3גם כמדומה לי שאמר בחתימת א"י רופא חולי כל בשר:

4גם כמדומה לי שאמר בנוסח ברה"ת אקב"ו על דברי תורה:

5בברכת המעביר שינה שמעתי ממנו ותנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואיני לעבודתיך:

6פ' העקדה א' הרז"ל גם בשבת ולא עוד אלא שבחול אמר לפעמים הרבש"ע רק עד והארץ אזכור ובשבת אמר תמיד עד גמירא כ"ש ממו"ר הרבז"ה זצ"ל וממו"ה שמחה שמעתי בשם מוהר"ר וצלל"ה שפ"א הזכיר לפניו מ"ש בסידור האר"י ז"ל שלא לאמר פ' העקדה בשבת והשיבו וכי בשבת אין לו מחשבות (משמע שפ' עקידה מועלת למ"ז):

7תיקון חצות הזהיר לנו כ"פ לומר תיקון רחל (בהרז"ל כי כשהאדם הוא במקום שהמלך שרוי הוא נשמר מכל ד"ר לכך צריך להשתתף כביכול בצער השכינ') דהיינו על נהרות בבל ומזמור לאסף וזכור והבט ופזמון בהיכלך ואח"כ התנערי ומ"ו הר"ר בזה זצלל"ה אמר שאין אומרים התנערי ואם אין פנאי כ"כ יאמר עכ"פ על נהרות וזכור ובהיכלך ואם לאו גם ענ"ב לא יאמר ואם לא עכ"פ יאמר בהכלך וכ"ז אפי' קודם השינה אם הוא אחר חצות לילה צ"ל:

8גם נהג להזהיר בלימוד הזוהר אחר חצות לילה אפילו קודם השינה:

9דקדוקי מצות שלו המתוקים בענין ציצית היה משתדל ומטריח להמציא ציצית כשרים להעולם שיהיו ג"כ מנופץ לשמה שקורין טשוחרין לומר בפה לשם מ"צ ושיהיו ארוכין כשיעור י"ב גודלין והשמש ארוך לעשות בו כל הכריכות:

10בענין נוטף על הכנף היו עושה תחבולות שלא יוסבו הציצית לרוח השני בתחילה הי' עושה פוטעלקא אצל הכנפ' ותוחב הד' חוטין מן הציצית מן הנקב לתוך הפוטעלקא קודם עשיית הקשרים והכריכות למען לא תוכל לזוז ממקומה ואח"כ חזר ואמר שנראה כב' נקבים וטלית גדול' צ"ל רק נקב אחד והיה בתחילה גומר עשיית הציצית עם הקשרים והכריכות תחב אותה בתוך הפוטעלקא:

11והיה מדקדק מאוד שלא יהי' מקורב לקצת הכנף פחות מקשר אגודל ולא יותר מג' אצבעות בלי נדנוד שום ספק והסטראקיס היוצאין מן הטלית צוה לחתוך ברוחב ג"א כמבואר במ"א ב' המרדכי דהוי ספק ע"ש והי' מקפיד מאוד שיהי' דווקא ג"א בלא סטאראקיס שהוא שיעור בגד:

12בענין עשיית קשירת הציצית הי' מקפיד שיהי' בלא הפסק דיבור ולמנות בפה הכריכות א"ב ג"ד עד יו"ד ואח"כ אב"ג עד ה"א ושוב עד וא"ו ושוב עד ה"א ואח"כ א' ואח"כ אב"ג עד חי"ת ואח"כ עד דלת כאותיות ד' אחד ולומר מקודם הריני עושה לשם מצות ציצית:

13בענין הקשרים שעושין בסוף כל חוט הי' אומר בהרז"ל שהוא חיוב גמור עפ"י סוד כדי שיעלו במספר ע"ב קשרים עם הקשרים העליונים ואמר בשם הבעש"ט זצ"ל שלא לעשות הקשרים התחתונים ה' ביום עשיית הציצית אך ביום שלאחריו כדי לחוש לדברי המ"א שלא יהי' כמוסיף על הקשרים ומפי מו"ר הר"ר בז"ה זצ"ל שמעתי פ"א שעשיתי לו ציצית וצונו לעשות מיד הקשרים ואמר שכן צוה לו הרז"ל בשעה שעשה לו ציצית:

14הטלית שלו הי' בלי שום עטרה ואפי' כנפות של משי לא צוה לעשות בטלית שלו כנראה שלא רצה לערב שום מין רק כולו של צמר וכן בט"ק:

15בענין עשיית חוליות הציצית ידוע בינינו:

16בענין נוטף על הכנף בציצית שלפניו היו כמה חילופי מנהגים שבתחילה זכורני שצוה לתלותם לצד החלק בלי סטראקיס ואח"כ החליף המנהג כמדומה ע"פ מ"ו הררבז"ה וצוה לתלותם לצד הסטאראקוס (וכ"נ מוה"ר בז"ה זצ"ל וכמדומה שהעיד שעשה כן ציצית להרז"ל) ואח"כ איזה זמן קרוב לפטירתו שוב הנהיג כמנהג הראשון ע"פ עדות בני הרב ר' יצחק נ"י שהוא היה עוש' כן ציצית להרז"ל: