מדרש שכל טוב, בראשית יט:לב

1לכה. לשון ענוה:

2נשקה את אבינו יין. לפי שהיו לאמוריים יין הרבה, והיו מכניסין אותו לתוך מערות ואותו יין המוצנע שם מצאו במערה:

3ונשכבה עמו. שלא ירגיש ויפרוש:

4ונחיה מאבינו זרע. כמו שנתחיו מנח אחר המבול: