מדרש שכל טוב, בראשית לג:יט
מדרש שכל טוב · Midrash Sekhel Tov, Bereshit 33:19
Open in the reader →1ויקן את חלקת השדה. שדה לבן היתה שאין בה אילנות, ודומה לדבר ועל חלקת צואריו (בראשית כז טז), שאין בה שיער, ואנכי איש חלק (שם שם יא):
2אשר נטה שם אהלו. שנאמר ויחן את פני העיר, חוץ לעיר:
3מיד בני חמור אבי שכם. זה אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין לערער על ישראל לומר שהן גזולין מידם. מערת המכפלה, דכתיב לאברהם למקנה (שם כג יח), וכתיב ויקן את חלקת השדה (שם לג יט). ומקום בית המקדש, דכתיב ביה ויתן דוד [לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות] (דה"א כא כה):
4במאה קשיטה. במאה כבשות בכורות, וכן תרגם אונקלוס במאה חורפן, שכן בחיגרא דערבאי קורין לכבשה קשיטתא. ואנשי עיר הקודש תירגמו במאה מרגליין, וכן אמר ר' יהושע דסכנין אלו חליות שדרכן להנתן בנזמים. ויתר רבותינו אמרו במאה מעה, שכן בכרכי הים קורין למעה קשיטה, ומה לשון קשיטה, כלומר קציצה שהמעות קצוצות ועגולות הן כדינר:
5ולמה קנאה מבני חמור, והלא חמור אביהן היה עדיין בחייו, אלא חמור קל דעת היה, ולבו טפש כחמור, כי כשמו כן הוא, ושכם בנו בקי וחריף, ושמהו אפוטרופוס על ביתו, וכה"א והוא נכבד מכל בית אביו (בראשית לד יט), וכיון שהוזקק ליעקב לקנות משכם, קנה גם מאחי שכם: