מדרש שכל טוב, בראשית לה:כט

1ויגוע יצחק. כל האבות נאמר בהן גויעה, שמתו בחולי מעיים:

2וימת ויאסף אל עמיו. מלמד שהנשים עם בפני עצמם הם, לכך כתיב עמיו, לשון רבים, הן אברהם וכל החסידים ראשי הדורות ונשמותיהן:

3זקן ושבע ימים. ה' שנים יותר מאביו:

4ויקברו אותו עשו ויעקב בניו. חלק כבוד יעקב לעשו כדי להפיס דעתו:

5ורבותינו דרשו וירא אלהים אל יעקב עוד. א"ר יוסי ב"ר חנינא עוד כבראשונה, ומה ראשונה ע"י מלאך, אף אחרונה על ידי מלאך, א"ר יודן עוד, עוד פעם אחרת אני מדבר עמך:

6גוי וקהל גוים. מה קהל עמים מקריבין באיסור במה, אף בניך מקריבין באיסור במה:

7ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת ארץ. א"ר אליעזר בן יעקב בשעה שהארץ חלולה ככברה והבר מצוי בתוכה. רבנן אמרי כבר הבר מצוי ועונת הגשמים עברה ועדיין השרב לא בא:

8ותקש בלדתה. שלש נשים נתקשו בשעת לידתן ומתו, רחל כמפורש בענין, אשת פנחס כמפורש בענין, מיכל בת שאול, כדכתיב ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה (ש"ב ו כג), הא לאחר מותה היה לה וולד, זש"ה [הששי] יתרעם לעגלה אשתו (דה"א ג ג), ולמה נקראת עגלה, א"ר יהושע שגעת כעגלה ומתה, מלמד שאין האשה נבדקת אלא בשעת הלידה, והיינו דתנן על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן, על שאינן זהירות בנדה, בחלה, ובהדלקת הנר, ואע"פ שלא נענשה רחל בכל אלה, מ"מ לפי שאמר יעקב עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה (בראשית לא לב), נענשה בכך ולא ניגבה דינה אלא בשעת הלידה, והיינו דאמרי איינשי נפל תורא חדדי לסכינא, ושאר בני אדם אין דינם נגבה אלא בשעת סכנה ובמקום סכנה, כגון גשר וקיר נטוי וספינה ודומיהן:

9כי גם זה לך בן. א"ר אבהו בן קוריא תאומה יתירה נולדה עם בנימין. וכן דרש ר' יהושע אין לך כל שבט ושבט שלא נולד תאומה עמו:

10ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו. שלשה מתין כשהן משיחין אלו הן:

11חיה הדרוקן, וחולי מעיים:

12ירויחו דורשי הפרשה וישכילו וסמך לבר תבן, ולמה סמכן, כדי לבוררו מתוכו להתעסק בבר עד שיוכשר ללחם הפנים: