מדרש שכל טוב, בראשית מז:ל

1ושכבתי. כשאשכב במצרים:

2עם אבותי. אז תשאני ממצרים את אבותי אברהם ושרה יצחק ורבקה, ולא עם עובדי פסילים וגילולים:

3וקברתני בקבורתם. במערת המכפלה בארץ הקדושה, כדכתיב אתהלך לפני ה' בארצות החיים (תהלים קטז ט), ארץ שמתיה חיים תחלה:

4אמר קרנא דברים בגו אם היה יעקב אבינו יודע שמתים שבחוצה לארץ חיים, למה הטריח את בניו אמרו לו שלא היה רוצה לקבל עליו צער מחילות, שמתים שבארץ ישראל הקברים שלהם נפתחין, והן יוצאין חיין ורואין מיד פני השכינה, שנא' וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם (יחזקאל לז יג), אבל מתים שבחוץ לארץ הקרקע מתבקעת מתחתיה ויוצאין והולכין דרך הקרקע דרך מחילות כתולעת זו מן הקבר עד ארץ ישראל, ומתוך ארץ ישראל עולין ויוצאין ורואין פני שכינה שנאמר ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי (שם שם):

5ויאמר אנכי אעשה כדבריך. מפני שהיה יוצא יריכו לא רצה ליגע במילתו: