מדרש תנחומא, נשא כד

1וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה. כָּךְ פָּתַח רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא, מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרֵד (משלי ל, ד) , זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה (תהלים מז, ו) . כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂין לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, כְּשֶׁהוּא עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. מַה הֵם עוֹשִׂין. מְבִיאִין לַפִּידִין וַאֲבוּקוֹת וְתוֹקְעִין לְפָנָיו בַּחֲצוֹצְרוֹת וּבְשׁוֹפָרוֹת. כָּךְ עָשׂוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּחֲצוֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה' (שם צח, ו) . וַיֵּרֵד, שֶׁיָּרַד עַל הַר סִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרֵד ה' עַל הַר סִינַי (שמות יט, כ) . מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו (משלי ל, ד) , זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב י״ב:י׳) : אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חַי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ, מִי צָרַר בּוֹ, מַיִם בַּשִּׂמְלָה זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שם פסוק כו) צֹרֵר מַיִם בְּעָבָיו (איוב כו, ח) . מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ (משלי ל, ד) , זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא מְחַיֵּה מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן (ישעיה כו, יט) . וְכֵן כְּתִיב: ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה (ש״‎א ב, ו) . מַה שְּׁמוֹ, ה'. שֶׁנֶּאֱמַר: אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי (ישעיה מב, ח) . וּמַה שֵּׁם בְּנוֹ. יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה אָמַר ה', בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל (שמות ד, כב) .