מדרש תנחומא, נשא כה

1וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִמּוֹן, יוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, נִכְנַס מֹשֶׁה וְהָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹל הָדָר, קוֹל נָאֶה, קוֹל מְשֻׁבָּח. אָמַר מֹשֶׁה, אֶשְׁמְעָה מַה יְּדַבֵּר הָאֵל ה' (תהלים פה, ט) . אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, שָׁלוֹם אֲנִי מְדַבֵּר לָהֶם, שֶׁאֵין בְּלִבִּי עַל בָּנַי כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו וְאַל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה (שם) . וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ, אַךְ קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ וְגוֹ'. אֵימָתַי, בְּיוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁעַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, הָיָה תַּחֲרוּת בֵּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וּבְיוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, נַעֲשָׂה שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו וְאַל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, מַה לִּי לִלְמֹד מִסֵּפֶר תְּהִלִּים, דְּבַר תּוֹרָה הוּא, וַאֲפִלּוּ בִּמְקוֹמָהּ אֵינָהּ חֲסֵרָה כְּלוּם. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְגוֹ'. אֵימָתַי, בְּיוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן.