תנחומא בובר, בלק טו

1וילך בלעם אל בלק ויבואו קרית חוצות (שם שם לט) . שעשה שווקים של מקח וממכר, ועשה אטלס, כדי להאות לו אוכלוסין, לומר מה אלו באים להרוג בנים ותינוקות שלא חטאו להם.

2ויזבח בלק בקר וצאן (שם שם מ) . הצדיקים אומרים מעט ועושין הרבה, באברהם כתיב ואקחה פת לחם (בראשית יח ה) , ואחר כך מהרי שלש סאים וגו' (שם שם ו) , ואל הבקר רץ אברהם וגו' (שם שם ז) , והרשעים אומרים הרבה ועושים מעט, בלק אמר כי כבד אכבדך מאד וגו' (במדבר כבי ז) , כשבא לא שיגר אלא בקר וצאן, התחיל בלעם חורק שיניו עליו, שהיתה דעתו רחבה, אמר כך שלח לי זה, למחר אני נותן מאירה בנכסיו, [שנאמר] ויאמר בלעם [אל בלק] בנה לי בזה וגו' (שם כג א) .

3ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל (שם כב מא) . בלק היה בעל קסמים ונחשים יתר מבלעם, שהיה בלעם נמשך אחריו כסומא, למה היו שניהם דומין, לאחד שהיה בידו סכין, ואינו מכיר את הפרקים, וחבירו מכיר את הפרקים ואין בידו סכין, בלק רואה את המקומות שישראל נופלין בהם ויעלהו במות בעל, זה בעל פעור, שראה שישראל נופלין שם.