תנחומא בובר, בלק יט

1כי מראש צורים אראנו (במדבר כג ט) . להודיעך שנאתו של אותו רשע, שמתוך ברכותיו אתה יודע מחשבותיו, למה הוא דומה לאדם שבא לקוץ את האילן, מי שאינו בקי קוצץ את הענפים כל ענף וענף ומתייגע, והפקח מגלה את השרשים וקוצץ, כך אמר אותו רשע מה אני מקלל לכל שבט ושבט, הרי אני הולך לשורשיהם, בא ליגע ומצאן קשים, לכך נאמר כי מראש צורים.

2[ד"א] כי מראש צורים. אלו האבות, ומגבעות אשורנו, אלו האמהות.

3הן עם לבדד ישכון (במדבר כג ט) . כשהוא משמחן אין אומה שמחה עמהן, אלא הכל לוקין [שנאמר] ה' בדד ינחנו [ואין עמו אל נכר] (דברים לב יב) , וכשהאומות שמחין בעולם הזה, הם אוכלים עם כל מלכות ומלוכת, ואינן עולה להם מן החשבון, שנאמר ובגוים לא יתחשב (במדבר כג ט) .