תנחומא בובר, בלק כ

1מי מנה עפר יעקב (שם שם י) . מי יוכל למנות מצות הן עושין כעפר, לא תחרוש בשור ובחמור (דברים כב י) , לא תזרע כרמך (שם שם ט) , ואסף איש טהור את אפר הפרה (במדבר יט ט) , שלש שנים יהיה לכם ערלים (ויקרא יט כג) , ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן (במדבר ה יז) .

2ומספר את רובע ישראל (שם כג י) , הרביעיות שלהן, מי יוכל למנות אוכלוסין שיצאו מתוכן מאותן שהן חוטפות ומחבבות את המצות, שנאמר ותאמר לה המעט קחתך את אישי (בראשית ל טו) , הנה אמתי בלהה בא אליה (שם שם ג) , ותרא לאה כי עמדה מלדת (שם שם ט) , ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה וגו' (שם טז ג) .

3תמות נפשי מות ישרים (במדבר שם) . משל לטבח שבא לשחוט פרתו של מלך, התחיל המלך צופה, כיון שהרגיש כך, התחיל משליך את הסכין, ומשפשפף בה, וממלא את האבוס לפניה, התחל לומר תצא נפשי שבאתי [לשומטה, והרי זיניתה, כך אמר בלעם תצא נפשי שבאתי] לקלל ואני אברך, הרי תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו.