תנחומא בובר, בלק ה

1וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה (שם שם ה) . שם עירו, ויש אומרים שולחני היה שהיו מלכי אומות העולם נמלכים בו, כשולחני שהכל מריצים לו, ויש אומרים בתחלה פותר חלומות היה, חזר להיות קוסם, וחזר לרוח הקודש.

2ארץ בני עמו (שם) . שמשם היה בלק, והוא אמר לו סופך למלוך.

3לקרוא לו (שם) . שכתב לו לא תהא סבור שלעצמי בלבד אתה עשה, ואני לבדי מכבדך, אם תעקרם מכל האומות אתה מתכבד, וכנענים ומצרים הכל משתחוים לך.

4הנה עם יצא ממצרים (שם) א"ל אתה מה איכפת לך, א"ל הנה כסה את עין הארץ (שם) , שתי עינים שהארץ תלויה בהן, סיחון ועוג, החרימום וכיסו עיניהם

5והוא יושב ממולי (שם) . ממלי כתיב, כד"א בשם ה' כי אמילם (תהלים קיח יא) .