מדרש תנאים על ספר דברים יא:יב

1ארץ אשר ה' אלה' דרש אותה וכי אותה בלבד הוא דורש [והלא כל הארצות הוא דורש] שנ' (איו' ל״ח כ״ו) להמטיר על ארץ לא איש ואומ' (שם כ״ז) להשביע שואה ומשואה ומה ת״ל ארץ אשר ה' אלה' דרש אותה כויכול שאינו דורש אלא אותה בשכר דרישה שדורשה דורש כל הארצות עמה:

2כיוצא בו אתה אומ' (תה' קכ״א ד') הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל וכי ישראל בלבד הוא שומר והלא הוא שומר את הכל שנ' (איו' י״ב י') אשר בידו נפש כל חי מה ת״ל הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל כויכול שאינו שומר אלא ישראל בשכר ששומרן שומר את הכל עמהן:

3כיוצא בו אתה אומר (מ״א ט' ג') והיו עיני ולבי שם כל הימים והלא כבר נאמר (זכ' ד' י') עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ ואומ' (מש' ט״ו ג') בכל מקום עיני ה' צופות רעים וטובים ומה ת״ל והיו עיני ולבי שם כויכול שאין עיניו ולבו אלא שם:

4כיוצא בו אתה אומר (תה' כ״ט ח') קול ה' יחיל מדבר יחיל ה' מדבר קדש מה ת״ל זה ביותר:

5דורש אותה אותה ניתנה לדרישה להפריש ממנה חלה תרומה ומעשרות או אף שאר ארצות ניתנו לדרישה ת״ל אותה אותה ניתנה לדרישה ולא ניתנו שאר ארצות לדרישה:

6ד״א דורש אותה מגיד שניתנה לישראל בשכר דרישה וה״א (דב' י״א י״ט) ולמדתם או' את בני' לד' בם ואומ' (שם כ״א) למען ירבו ימ' וימ' בנ' על האד' ואומ' (תה' ק״ה מ״ד - מ״ה עיי״ש) ויתן להם נחלת גויים בעבור ישמ' חקיו:

7תמיד עיני ה' אלה' בה כת' אחד אומ' עיני ה' אלה' בה וכת' אחד אומ' (תה' ק״ד ל״ב) המביט לארץ ותרעד כיצד נתקיימו שני כתובים הללו כשהן עושין רצונו של מקום תמיד עיני ה' אלה' בה ואין נזוקין וכשאין עושין רצונו של מקום המביט לארץ ותרעד:

8לענין טובה הוא אומ' תמיד עיני ה' אלה' בה ולענין רעה הוא אומ' המביט לארץ ותרעד:

9לענין הטובה כיצד הרי שהיו ישראל רשעים [בראש השנה] וגזרו עליהן גשמים מועטים וחזרו בהן להוסיף עליהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה אלא הקב״ה מורידן בזמן ומשלח בהן את הברכה ומורידן על הארץ כשהיא צריכה להן והן יורדין על הצמחים ועל האילנות ועל הזרעים:

10ולענין רעה כיצד הרי שהיו צדיקים בראש השנה ופסקו להן גשמים מרובים וחזרו בהן לפחות מהן אי אפשר אלא הקב״ה מורידן על הארץ בזמן שאין צריכה להן והן הולכין ליערים ולמדברות ולימים ולנהרות וה״א (איו' כ״ד י״ט) ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו מעשים רעים שעשיתם עמי בימות החמה שלא הפרשתם תרומ' ומעשרות הן מנעו מכם את הגשמים:

11מראשית השנה ועד אחרית השנה מראשיתה נידונה מה יהיה בסופה מגיד הכת' שמראש השנה נגזרו עליה כמה גשמים כמה טללים כמה חמה תזרח עליה וכמה רוחות נושבות עליה:

12ד״א מרשית השנה חסר אלף לומר לך כל שנה שהיא רשה בתחילתה סופה להיות עשירה בסופה:

13ד״א מרשית השנה מראש השנה אני אברך אתכם במשא ובמתן בבנין ובנטיעה באירוסין ובנשואין ובכל מה שאתם שולחין בו את ידיכם אני אברך אתכם:

14ד״א מראשית הש' ועד אח' שנה וכי יש פירות בשדה מתחלת השנה ועד סופה אלא הן ברשותי ליתן בהם ברכה בבית כשם שאני נותן בהם ברכה בשדה שנ' (דב' כ״ח ח') יצו ה' את הברכה באסמיך ואומ' (חגי ב' י״ט) העוד הזרע במגורה מנ' אף באוצר (דב' כ״ח ג') ברוך אתה בעיר וברוך את' בשדה:

15מנ' אף בעיסה ברוך טנ' ומשארתך (שם ה):

16ומנ' בכניסה וביציאה ברוך את' בב' וב' את' בצ' (שם ו') מנ' אף באכילה ובשבעון ת״ל (דב' י״א ט״ו) ואכלת ושבעת ומנ' אף כשירדו לתוך מעיך ת״ל (שמות כ״ג כ״ה) והסירתי מחלה מקר':

17הן ברשותי ליתן בהן ברכה בבית כשם שאני נותן בהן ברכה בשדה לא כינה ורקבובית בפירות לא יין מחמיץ ולא שמן מבאיש:

18או לפי שמדת טובה מרובה ממדת פורענות אין יכול להיות ברשותי ליתן בהן מארה בבית כשם שאני נותן בהן מאירה בשדה ת״ל (חגי א' ט') והבאתם הבית ונפחתי בו ואומ' (דב' כ״ח כ') ישלח ה' את המארה את המ' ואת המג':

19מנ' אף באוצר ת״ל (שם ט״ז) ארור את' בע' וא' את' בש' מנ' אף בעיסה ת״ל (שם י״ז) ארור טנ' ומש' ומנ' בכניסה וביציאה ת״ל (שם י״ט) ארור את' בב' וא' את' בצ' מנ' אף באכילה ובשבעון ת״ל (ויק' כ״ו כ״ו) ואכלתם ולא תשבעו:

20ומנ' אף כשירדו לתוך מעיך ת״ל (דב' כ״ח נ״ט) וחליים רעים ונאמנים הן ברשותי ליתן בהן מארה בבית כשם שאני נותן בהן מארה בשדה כינה ורקבובית בפירות ויין מחמיץ ושמן מבאיש:

21ר' שמעון בן יוחאי אומ' מושלו מלה״ד למלך בשר ודם שהיו לו בנים ועבדים הרבה והי' ניזונין ומתפרנסין מתחת ידו ומפתחות של אוצר בידו כשהן עושין רצונו הוא פותח את האוצר והן אוכלין ושביעין וכשאין עושין רצונו (נוטל) [נועל] את האוצר והן מתים ברעב כך ישראל כשאין עושין רצונו של מקום מהוא אומ' (דב' י״א י״ז) וחרה אף ה' בכם ועצ' את הש':

22וכשהן עושין רצונו מהוא אומ' (שם כ״ח י״ב) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים:

23ר' שמעון בן יוחאי אומ' ככר ומקל ירדו כרוכים מן השמים אמ' להם אם עשיתם את התורה הרי ככר לאכול ואם לאו הרי מקל ללקות בו היכן הוא פירושו של דבר (יש' א' י״ט - כ') אם תאבו ושמ' טוב הארץ תא':

24ואם תמ' ומ' חרב תא':

25ר' אליעזר המודעי אומ' ספר וסיף ירדו כרוכים מן השמים אמר להן אם עשיתם מה שכת' בזה הרי אתם מוצלין מזה ואם לאו הרי אתם לוקין בו והיכן פירושו של דבר ויגרש את האדם ויש' מק' לגן עדן את הכר' [וגו'] (בר' ג' כ״ד):