מדרש תנאים על ספר דברים יא:יג
מדרש תנאים על ספר דברים · Midrash Tannaim on Deuteronomy 11:13
Open in the reader →1והיה אם שמוע תש' אל מצ' למה נאמר לפי שנ' (דב' ה' א') ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם שומע אני שלא נתחייבו בתלמוד עד שנתחייבו במעשה ת״ל והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום מגיד שמיד נתחייבו בתלמוד ואין לי אלא מצות עד שלא נכנסו לארץ כגון בכורות וקרבנות ומעשר בהמה מצות שנתחייבו משנכנסו לארץ כגון העומר והחלה ושתי הלחם ולחם הפנים מנ' ת״ל והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי אין לי אלא שאר מצות עד שלא כבשו וישבו משכבשו וישבו כגון לקט שכחה ופיאה ומעשרות ותרומה שמטין ויובלות מנ' ת״ל אל מצותי להוסיף עליהם מצות אחרות לכך נאמר ולמ' או' ושמ' לע' מגיד שמעשה תלוי בתלמוד ואין תלמוד תלוי במעשה וכן מצינו שענש על התלמוד יתר מן המעשה שנ' (הושע ד' א') שמעו דבר ה' (בית) [בני] ישראל כי ריב לה' עם יושבי הארץ כי אין אמת אין דברי תורה נאמרין שנ' (מש' כ״ג כ״ג) אמת קנה ואל תמכור:
2ואין חסד אין דברי חסד נאמרין שנ' (תה' קי״ט ס״ד) חסדך ה' מלאה הארץ:
3ואין דעת אין דברי דעת נאמרין שנ' (הושע ד' ו') נדמו עמי מבלי הדעת ואומ' (יש' ה' כ״ד) כאכול קש לשון אש מפני מה כי מאסו את תורת ה' צב' ואומ' (יר' ט' י״א) מי האיש החכם ויבן את זאת ויאמ' ה' על עזבם את תורתי ואומ' (עמ' ב' ד') כה אמר ה' על שלשה פשעי יהודה ועל אר' לא אשי' מפני מה על מאסם את תורת ה' וחקיו לא שמרו:
4וכבר היה ר' טרפון ור' עקיבה ור' יוסי הגלילי מסובין בבית תריס בלוד ונשאלה שאלה זו לפניהן מי גדול תלמוד או מעשה אמר ר' טרפון גדול מעשה ר' עקיבה אומר גדול תלמוד ענו כולם ואמ' גדול תלמוד שהתלמוד מביא לידי מעשה:
5ר' יוסי הגלילי אומ' גדול תלמוד שקדם לחלה בארבעים שנה ולמעשרות בחמשים וארבע ולשמטים בששים ואחת וליובלות במאה ושלש וכשם שענש על התלמוד יתר מן המעשה כך נותן שכר על התלמוד יתר מן המעשה שנ' (דב' י״א י״ט) ולמ' או' את בני' לד' בם מהוא אומ' (שם כ״א) למען ירבו ימ' וימי בנ' ואומ' (תה' ק״ה מ״ד) ויתן להם ארצות גוים למה בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו:
6והיה אם שמ' תש' מכן אמ' רצה אדם לשמוע בשעתו משמיעין אותו לאחר זמן לשכח בשעתו משכחין אותו לאחר זמן שנ' (דב' ח' י״ט) אם שכח תשכח רצה אדם לשמוע בטובתו משמיעין אותו שלא בטובתו לשכח בטובתו משכחין אותו שלא בטובתו:
7כיוצא בו (שמות כ״ב כ״ה) אם חבל תחבל אם חבלת חבילה אחת סוף שחובלין בך חבילות הרבה:
8אשר אני מצ' את' הי' מנין אתה אומ' שאם שמע אדם דבר מפי קטן שבישראל יהי בעיניו כשומיע מפי חכם שנ' אש' אנ' מצ' את' הי' ולא כשומיע מפי חכם אלא כשומיע מפי חכמים שנ' (קהל' י״ב י״א) דברי חכמים כדרבונות מה דרבן הזה מכוין את הפרה לתלמה להביא חיים לעולם כך דברי תורה ודברי חכמים מכוונים דעתו של אדם לדעת המקום:
9ולא כשומע מפי חכמים אלא כשומע מפי סנהדרין שנ' (שם) בעלי אספות ואין אספות אלא סנהדרין שנ' (במ' י״א ט״ז) אספה לי שב' איש ולא כשומע מפי סנהדרין אלא כשומע מפי משה שנ' (קהל' שם) כולם נתנו מרועה אחד ולא כשומע מפי משה אלא כשומע מפי הגבורה שנ' (שם) כולם נתנו מרועה אחד ואו' (תה' פ' ב') רעה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף יושב הכרובים הופיעה:
10ואומ' (דב' ו' ד') שמע ישראל ה' אלהי' ה' אחד:
11הרי הוא אומ' (שה״ש ז' ה') עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים:
12עיניך אלו זקנים המתמנין על הצבור וה״א (יש' כ״ט י') כי נסך עליכם ה' רוח תרדמה ויעצם את עיניכם:
13ברכות מה הבריכה אין אדם יודע מה בתוכה כך אין אדם עומד על דברי חכמים:
14בחשבון חשבונות שנגמרין בעצה ובחשבון היכן נגמרין בבית מדרשות על שער בת רבים וה״א (שה״ש ז' ה') אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק אם עשיתם את התורה קוו לאליהו שנ' בו (מ״א י״ט ט״ו) לך שוב לדרכך מדברה דמשק ואומ' (מלא' ג' כ״ב - כג) זכרו תורת משה עבדי:
15הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא והשיב לב אבות על בנים:
16לאהבה את ה' אלה' שמא תאמ' הריני למד תורה בשביל שאעשיר בשביל שאקרא רבי בשביל שאקבל שכר לעולם הבא ת״ל לאהבה כל שאתם עושין לא תהו עושין אלא מאהבה:
17ולעבדו זה תלמוד אתה אומ' זה תלמוד או אינו אלא עבודה הרי הוא אומ' (בר' ב' ט״ו) ויקח ה' אלה' את האדם וינ' בגן עדן לעב' ולש' וכי יש עבודה לשעבר ויש שמירה לשעבר הא למדת לעבדה זה תלמוד ולשמ' אלו מצות וכשם שעבודת מזבח קרויה עבודה כך תלמוד קרוי עבודה:
18ד״א ולעבדו זו תפלה אתה אומ' זו תפלה או אינו אלא עבודה ת״ל בכל לבבכם וב' נפ' וכי יש עבודה בלב הא מה ת״ל ולעבדו זו תפלה וכן דוד אומ' (תה' קמ״א ב') תכון תפלתי קטרת לפניך ואומ' (דני' ו' י״א) כדי ידע די רשים כתבא על לביתיה ואומ' (שם כ״א) וכמקרביה לגובא לדניאל בקל עציב זעיק ענה מלכא ואמר לדניאל דניאל עבד אלהא חיא אלהך די אנת פלח ליה בתדירא היכל לשיזבותך וכי יש פלחן בבבל הא מה ת״ל ולעבדו זו תפלה כשם שעבודת מזבח קרויה עבודה כך תפלה קרויה עבודה:
19ד״א ולעבדו בכל לב' ר' אליעזר בן יעקב אומ' אומ' ולעבדו בכל לב' הרי זו אזהרה לכהנים שלא יהא ליבם חולק בשעת עבודה:
20ד״א מה ת״ל בכל לב' וב' נפ' והלא כבר נאמ' (דב' ו' ה') בכל לבבך וב' נפ' להלן ליחיד וכאן לצבור להלן לתלמוד וכאן למעשה הואיל ושמעתה עשה: