מדרש תנאים על ספר דברים יד:א

1בנים אתם לה' אלהיכם ר' מאיר אומר חביבין ישראל בין שעושים רצונו של מקום ובין שאין עושין רצונו של מקום הרי הן קרואין בנים שנ' (דב' לב יט) וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו ויאמר אסתירה פני מהם אלא שהפרש בין עושין רצונו של מקום ובין שאין עושין רצונו שכשהן עושין רצונו של מקום הרי הוא מיחד שמו עליהן וקורא אותן בנים שנ' בנים אתם לה' אלהיכם:

2בני ישראל נקראו בנים שנ' בנים אתם לה' אלהיכם:

3מלאכי השרת נקראו בנים שנ' (איו' א ו) ויהי היום ויבואו בני האלהים להתיצב על ה':

4אבל איני יודע איזה מהן חביב ת״ל (שמות ד' כב) ואמרת אל פרעה כה אמר ה' בני בכורי ישראל:

5ישראל נקראו עבדים כי עבדי הם (ויק' כה מב) ומלאכי שרת נקראו עבדים הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה (איו' ד יח) אבל איני יודע איזה מהן חביב ת״ל (ויק' כה נה) כי לי בני ישראל עבדים:

6ישראל נקראו מזמרים זמרו אלהים זמרו (תה' מז ז) ומלאכי שרת נקראו מזמרים ברן יחד כוכבי בקר ואחר כך ויריעו כל בני אלהים (איו' לח ז) ואיני יודע איזה מהן חביב ת״ל (ש״ב כג א) ונעים זמירות ישראל:

7ישראל מזכירין את השם אחר שני דברים שמע ישראל ה' אל' ה' אחד (דב' ו ד) ומלאכי השרת מזכירין את השם אחר שלשה דברים וקרא זה אל זה ואמר קק״ק ה' (ישע' ו ג) יתיר עליהן הכהנים עוד אחת שנ' (במ' ו כד) יברכך ה':

8בנים אתם לה' אל' נקראו בנים לשם חובה שנ' (מש' לא ב) מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי כי בן הייתי לאבי (שם ד ג) אבל ישראל נקראו בנים לשם שבח בנים אתם לה' אלהיכם:

9ישראל נקראו כרם כי כרם ה' צבאות בית ישראל (ישע' ה ז) גפן ממצרים תסיע (תה' פ ט):

10נקראו צאן ואתנה צאני צאן מרעיתי (יחז' לד לא) שה פזורה ישראל (יר' נ יז):

11ונקראו עבדים שהמקום עושה להן רצונו שהן עבדים למקום כשם שמשה קרוי עבד כך ישראל קרויין עבדים ועתה ישראל עבדי (ישע' מא ח עיי״ש):

12לא תתגודדו לא תעשו חבורה על מת וגדידה ושריטה אחת היא אלא שעל המת בין ביד בין בכלי חייב ולע״ז ביד פטור בכלי חייב דכת' (מ״א יח כח) ויתגודדו כמשפטם בחר' וברמחים:

13ד״א לא תתגודדו לא תהו עשויים אגודות אגודות מיכן לשני בתי דינין בעיר אחת שלא יהו אלו מורין כדברי בית שמאי ואלו מורין כדברי בית הלל:

14ד״א לא תתגודדו לא תהיו אגודות אגודות אלא היו כולכם אגודה אחת שנ' (עמוס ט ו) הבונה בשמים עליותיו ואגדתו על ארץ יסדה כשישראל אגודין ועושין רצונו של מקום מעלותיו בשמים ואם אין ישראל אגודין ואין עושין רצונו של מקום כביכול:

15[השמטה: ואגודתו על ארץ יסדה]. כיוצא בו אתה אומר (שמות טו ב) זה אלי ואנוהו כשאני מודה לו הרי הוא נאה ואם אין אני מודה לו כביכול:

16כיוצא בו אתה אומר (דב' לב ג) כי שם ה' אקרא הבו גדל לאלה' כשאני קורא בשמו גודל לאלהינו ואם אין אני קורא בשמו כביכול:

17[השמטה: כיוצא בו אתה אומר ואתם עדי נאם ה' ואני אל כשאתם עדי אני אל ואם אין אתם עדי כביכול:]. כיוצא בו (שם לג כו) אין כאל ישורון כשישראל ישרים ועושין רצונו של מקום אין כאל ואם אין ישראל ישרים ואין עושין רצונו של מקום כביכול:

18כיוצא בו אתה אומר (תה' קכג א) אליך נשאתי את עיני הישבי בשמים שבשבילי את יושב בשמים שאלולי אני כביכול:

19ולא תשימו קרחה בין עיניכם מנ' לעשות הראש כבין העינים הרי הוא אומר בכהנים (ויקרא כא ה) לא יקר' קר' בראשם הכהנים בכלל היו ולמה יצאו מן הכלל ללמד מה הכהנים עשה בהן את הראש כבין העינים בקרחה אף ישראל דין הוא שנעשה בהן את הראש כבין העינים:

20או מה כאן בין עיניכם אף להלן בין עיניכם אמור לא בא כאן בין עיניכם אלא ללמד על התפלין שנ' בהן (דב' יא יח) והיו לטטפת בין עיניכם נאמר כאן בין עיניכם ונאמר להלן בין עיניכם מה בין עיניכם האמור להלן על גבוה שבראש אף בין עיניכם האמור כאן על גבוה שבראש והרי הדברים קל וחומר מה אם כתובין המלמדין הרי הן למידין זה מזה קל וחומר ללמידין שילמדו זה מזה:

21למת הקורח על מת הוא שחייב יצא הקורח על (ספינתו) [ביתו] שנפל ועל ספינתו שטבעה שהוא פטור: