מדרש תנאים על ספר דברים טו:א

1מקץ שבע שנים תעשה שמטה למה נאמר לפי שהוא אומר (ויק' כה ג) שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך אין לי אלא שהן עושין שמטת הפירות ומנ' שהן עושין שמטת הכספים ת״ל מקץ שבע שנים תע' שמ' מגיד הכת' שכשם שהן עושין שמטה לפירות כך הן עושין שמטה לכספים:

2יכול יעשו שני שמטין אחת שמטת הפירות ואחת שמטת הכספים ת״ל(טו ט) קרבה שנת השבע שנת השמטה והלא בידוע ששנת השבע היא שנת השמטה ושנת השמטה היא שנת השבע ומה ת״ל קרבה שנת השבע שנת השמטה אלא שנת השמטת הפירות היא שנת השמטת הכספים:

3מקץ שבע שנים בסוף שבע ובתחלת שמונה אתה אומר בסוף שבע ובתחלת שמונה או אינו אלא בסוף שש ובתחלת שבע הרי אתה דן נאמר כאן מקץ שבע שנים ונאמר להלן (לא י) מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות מה קץ שנ' להלן בסוף שבע ובתחלת שמונה אף קץ שנאמר כאן בסוף שבע ובתחלת שמונה:

4ד״א מקץ שבע שנים תע' שמ' זו אזהרה לבית דין: